נועם ירושלמי על נדה ב:ו:ג

שם (ה"ו) מתניתין חמשה דמים טמאים באשה האדום והשחור וכקרן כרכום כו' בית שמאי אומרי' אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביא בן מהללאל מטהר וחכמי' מטמאין אמר ר' מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה ר' יוסי אומר לא כך ולא כך כו' ובגמ' ב"ש אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי הרי שבעה הן דומין הן למימי אדמה ר' יוסי בשם חברי' בשם ר"י לא טימא ר' מאיר אלא שנגע בו עקבי' ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי אומרים הן דומין למימי אדמה דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר והנה הפ"מ פי' לא טימא ר' מאיר אלא שנגע בו עקבי' כלומר בהאי דם ירוק שנגע עקבי' והיינו דם ירוק ועלה קאמר ר"מ לחכמים שאם אינו מטמא משום דמים באשה יהא כמשקה להכשיר את הזרעים ויטמא כמי תלתן וכמי בשר צלי שנגעו בהן בית שמאי כלומר מאי חזית דמפרשת להא דר"מ אדם ירוק ואליבא דעקבי' דילמא אהני דמטמא בית שמאי קאמר דליהוי כמשקה להכשיר את הזרעים אומרים הן דומין למימי אדמה לא מצית אמרת הכי דהא טעמא דבית שמאי מפני שבכלל מימי אדמה הן וא"כ הוי דם טמא מדאורייתא דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר וכלומר דלא שייך הכשר בדם טמא דקיימא לן דכל המטמאים אין צריכין הכשר שהרי טומאתן והכשירן כאחת הן חוץ מדם השרץ דמטמא ואינו מכשיר ואין לנו כיוצא בהן כדתנן (פ"ו דמכשירין) ולא שייך לומר דאם אינו דם ליהוי כמשקה להכשיר דמנ"ל לר' מאיר לאפלוגי בכך אם לשיטת בית שמאי הוא הא טמא ואין צריך הכשר אבל לשיטת עקבי' שפיר הוא דשייך דהכי קאמר לעקבי' דמחמיר הוא בירוק לטמאו מצד חומרא ולא דהוי דם טמא מדאורייתא וא"כ אמאי מטהריתו לגמרי לכל הפחות ליהוי כמשקה להכשיר את הזרעים. ופירושו דחוק ועוד דהא התוס' כתבו בנדה (ד' יט) בתוס' ד"ה כתיב כו' והקשו דילמא הני מילי דם שהאשה טמאה בו כדמשמע קרא כפרדס שהוא נעול כך בנות ישראל נעולות פתחיהן מליזקק לבעליהן אבל דם ירוק שהוא טהור לא כו' ויש לומר דדם נדה נפקא להו בתוספתא דשבת דקתני מניין לדם שהוא משקה נאמר כאן וטהרה ממקור דמי' ונאמר להלן ביום ההוא יהי' מקור נפתח לבית דוד כו' אלמא שהתוס' כתבו דדם נדה שהוא טמא פשיטא שהוא מכשיר יותר:

ונראה לי (שיש ט"ס וחילוף השורות בירו' וכצ"ל) דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר ר' יוסי בשם חברי' בשם ר"י לא טימא ר"מ אלא שנגע בו עקבי' ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן ב"ש אומרים הן דומין למימי אדמה והפי' הוא דקאמר בירושלמי דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר (פי' בתמיה) והוא דמקשה אהא דקאמר ר"מ אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה דמה תלי זה בזה דאם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה וע"ז פריך דם טהור מכשיר דם טמא אינו מכשיר והלא דם טמא נמי מכשיר וא"כ אמאי קאמר ר"מ דאם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה וע"ז משני ר' יוסי כו' לא טימא ר' מאיר אלא שנגע בו עקבי' (והפי' הוא כך אם אינו מטמא משום כתם אינו מטמא משום משקה והוא כמו דאיתא בנדה (ד' י"ט) אמר ר' יוחנן ירד ר"מ לשיטת עקבי' וטימא והכי קאמר להו לרבנן נהי דקא משכחת לה כתם ירוק אמנא לא מטמיתו היכי דחזי דם ירוק מגופה תטמא וא"כ לא מיירי כלל בהכשר אלא דקאמר דאם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה פי' כיון דר' עקבי' מחמיר ומטמא אפי' משום כתם א"כ יטמא משום משקה דהיינו משו' רואה לדידן נמי וע"כ אמ' לא טימא ר"מ אלא משו' שנגע בו עקבי' (פי' דמיירי לענין טומאה ממש ולא לענין הכשר) וע"כ קאמ' אם אינו מטמא משום כתם תהא מטמא משום רואה ואף דרבנן פליגי עלי' אעפ"כ יחמירו ברואה כיון דר' עקבי' מטמא אפי' בכתם נמי:

וע"כ מקשה ויטמא כמימי תלתן וכמימי בשר צלי שנגעו בהן ב"ש וא"כ יאמר ר"מ על זה נמי אם אינו מטמא משום כתם יטמ' משום רואה כיון דב"ש מחמיר אפי' בכתם וע"ז משני הן אומרים דומים למימי אדמה (פי' הא דמטמאים בית שמאי אינו מדאורייתא רק מדרבנן משום שדומים הן למימי אדמה וע"כ כיון דבית הילל פליגין עלי' מטהרי אפי' משום רואה נמי כיון דב"ש אינם מחמירים רק מדרבנן משום שדומים הם למימי אדמה אך לר' עקבי' דמטמ' מדאורייתא על זה קאמר ר"מ דאם אינו מטמא משום כתם יטמא משום רואה כיון דלר' עקבי' היא טמאה מדאורייתא ועי' בנדה (ד' יט) בתוס' שם והוא כמו דאיתא בסנהדרין (ד' פז) דקאמר דם נדה בפלוגתא דעקבי' בן מהללאל ורבנן דתנן דם הירוק עקבי' בן מהללאל מטמא כו' וא"כ כיון שחייב הזקן ממרא ע"ז מיתה וא"כ מוכח שהוא מדאורייתא ועיין בספרי עמק יהושע (ס' ד') על מה שהקשו דאם בהרת קדמה לשער לבן אינו טמא רק מדרבנן איך יתחייב הזקן ממרא עיי"ש: