נועם ירושלמי על נדרים ד:י:ב

(ה"י) מתני' היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחר לשם מתנה והלה נוטל ואוכל ומותר אם אין עמהן אחרמניח על הסלע כו' ואומר הרי הן מופקרין לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר תני ר' מאיר אומ' כיון שאדם מפקיר יצא דבר מרשותו ר' יוסי אומר אין יוצא מתחת יד הבעלים אלא בזכי' ר' ירמיה ר' בא ר' חייא תריהון אמרין ר' יוחנן בשם ר' ינאי דברי ר' יוסי כנותן מתנה לעשרה וזה א' מהן (והוא כמו דאיתא בש"ס דילן בנדרים (ד' מ"ג) אמר ר' יוחנן מ"ט דר' יוסי קסבר הפקר כמתנה מה מתנה עד דאתי' מרשות נותן לרשות מקבל אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה עד כדון כשמפקירה לזמן מרובה הפקירה לזמן מועט כו' עיין מה שביארתי ע"ז בס' נועם ירושלמי (פ"ו דפאה) ושם ביארתי: