נועם ירושלמי על נדרים יא:ג:ב

שם (ה"ג) קונם שאיני נהנה לבריו' אינו יכול להפר ויכולה היא ליהנות כו' א"ר יוחנן כיני מתניתא ויכולה היא ליהנות כו' והוא כמו דאמר עולא בנדרים (ד' פ"ג) אמר עולא לעולם לאו בכלל בריות הוא ועוד אינו יכול להפר מפני שיכולה ליהנות כו' והירושלמי קאמר כיני מתניתין ואינו יכול להפר כו' וצא קאי אמתניתין משום דהא דיכולה ליהנות כו' אעפ"כ בעל עדיף והוי כמו שאין פרנסתו ממנו דאפי' לר' יוסי נמי הוי עינוי נפש וכמו שהקשה הר"ן עיי"ש וע"כ קאמר בירושלמי דדינא קא משמע לן ולא שקאי על הא שיכול להפר. וכן לא קאמר כמו רבא דלעולם בעל בכלל בריות הוא ומה טעם קאמר מפני שיכולה כו' דא"כ תקשה דהא אפי' לר' יוסי אם לא הי' פרנסתו אלא ממנו ה"ז יפר ולא משני כמו דאמר רב נחמן לעולם בעל לאו בכלל בריות הוא והכי קתני נתגרשה יכולה כו' דלשיטת הירושלמי אינו כן כמו שביארתי (פ"ה דנדרים ה"ד) ובפ"ק דנזיר (הלכה ג') שיטת הירושלמי דאם בשעת הנדר לא הי' בעל בכלל בריות ע"כ אף לאחר שנתגרשה ובעל בכלל בריות אעפ"כ יכול ליהנות ממנו ותליבפלוגתא דר"י ור"ע דלר"ע שאומר אחר האיסר ע"כ יכולה ליהנות ממנו דלכל הדברים העיקר בתר הנדר (דלא כשיטת הש"ס דילן דזה הוא רק לענין הפרת הבעל דהיינו אם אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום אעפ"י שנתאלמנה או נתגרשה אעפ"כ יכול להפר משום דהעיקר בתר האיסר שלא בחלות הנדר אבל לא לענין שאם תחילה אינו בכלל בריות ואח"כ הוא בכלל בריות אסורה ליהנות ממנה) משא"כ לשיטת הירושלמי וכמו דאיתא בירושלמי נדר מיורדי הים ולאחר שלשים יום נעשו בני יבשה תפלוגתא דר"י ור"ע דר' ישמעאל אמר אחר הנדר ור"ע אומר אחר האיסר וכמו שהאריך בזה הר"ן עיין שם ודו"ק: