נועם ירושלמי על נדרים א:ג:ז

עוד שם מהו כאימרא ר' יוחנן אמר כאומר תמידא תמן אמרין כולד חטאת ר' שמעון בן לקיש אמר כאילו של אברהם אבינו תני ר' חייא מסייע לר"ש בן לקיש כאימרא דלא ינק מן יומוהי על דעתין דרבנן דתמן נתני כעזרה כו' והנה הא דקאמר כולד חטאת היינו אעפ"י שחמש חטאות המתות לא נהנין ולא מועלין אפ"ה הוי התפסה (ואפשר דמזה נפשט הבעי' דבעי לה מתחילה על הא דאמר הרי עלי כנותר של שלמים מהו וביארתי דהבעי' הוא אם בעיקרו קא מתפיס והוי דבר הנדור או כדהשתא מתפיס. וע"ז פשיט מהא דכולד חטאת דאעפ"י שהוא מחמש חטאות המתות אעפ"כ בעיקרו קא מתפיס והוי דבר הנדור דהא הקדושה מחמת אמו וע"כ הוי דבר הנדור וה"נ לענין נותר של שלמים דבעיקרו קא מתפיס וע"כ אסור):

וע"ז אומר על דעתין דרבנן דתמן ניתני כעזרה והנה כבר ביארתי בספרי נועם ירושלמי (פ"ד דשקלים) שהק"ע והפ"מ נדחקו בזה וכתבתי שם שהוא (ט"ס) בירו' (וצ"ל) ניתני כשעירה והוא כמו שכתבו התוס' בתמורה (ד' י"א) השוחט את החטאת ומצא בה בן ארבע חי כו' וכתבו התוס' בד"ה השוחט את החטאת כגון שעירה דאלו כשבה אי אפשר לילד תוך שנתה כדאיתא בבכורות (ד' י"ט) וע"ז אומר על דעתין דרבנן דתמן (פי' דאמרי כולד חטאת ניתני כשעירה דהא החטאת הוא בת שנתה וכשבה אי אפשר לילד תוך שנתה כדאיתא בבכורות (שם) רחל בת שתים ודאי לכהן וע"ז פרי' דלרבנן דתמן דאמרו דאימרא הוא כולד חטאת ניתני כשעירה: