נועם ירושלמי על נדרים א:א:ז

עוד שם אמר ר' יודן והוא שהזכיר נדר ואח"כ הזכיר שבועה אבל הזכיר שבועה ואח"כ הזכיר נדר נדרים חלים על האיסרין ואין שבועות חלין על האיסרין:

[והנה בספרי עמק יהושע (סי' כ"ד) הבאתי שם מה שמחולקים התוס' ושאר הפוסקים והטור שהתוס' כתבו בשבועות (דף כ) דהא דנדרי' חלים על דבר מצוה מיירי בביטול מצוה כגון קונם שאיני מניח תפילין אבל אם נדר לקיים מצוה כגון קונם שלא אוכל נבלות וטריפות לא חייל. וע"כ הקשו התוס' בנדרים (דף צ) דתנן בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה האומרת נטולה אני מן היהודים כו' והקשו התוס' שם דאיך חל נדרה על אחרים בעודה אשת איש והא אין איסור חל על איסור ואם כן אמאי אמרי' דיפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה אני מן היהודים ותירצתי דחייל ע"י כולל מיגו דחל בתשמיש הבעל שהוא היתר חל נמי על אחרים אבל לשיטת הפוסקים והטור בי"ד (סי' רט"ו) דאם נדר מדברים האסורים כגון נבלות וטריפות חל הנדר וכתב הב"י דס"ל שהנדר חל לקיים את המצוה ג"כ וע"כ אפשר לומר דחל על אחרים בלאו טעמא דכולל ולא כמו שכתבו התוס' אלא מחמת דהנדר חל לקיים את המצוה (וע"ש מה שתירצתי מה שכת' הב"ח דע"כ כתב הטור ביו"ד (סי' ל"ד) שאם האשה אמרה קונם תשמישי על כל העולם יפר חלקו ותהא מותרת לו והקשה הב"י דאיפכא הו"ל להטור למימר באומרת תשמיש כל העולם עלי וע"כ חל אבל באומרת קונם תשמישי על כל העולם אמאי צריך הבעל להפר חלקו הא איתא בנדרים (דף י"ג) דאםאומרת הנאת תשמישי עליך כופין אותה ומשמשתו אבל באומרת הנאת תשמישך עלי אסור שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו וא"כ הו"ל להטור למימר שאם אמרה קונם תשמישי כל עולם עלי יפר חלקו אבל באומרת קונם תשמישי על כל העולם הרי היא משועבדת לו ואיך יכולה להפקיע ותו' הב"ח דחייל בכולל והקשיתי שם דהא על האחרים לא חל רק בכולל מחמת שחל על הבעל וא"כ איך כתב דחל על הבעל משום כולל שחל על אחרים. אך הטור אזיל לשיטתו דנדרים חלים לקיים המצוה ג"כ וא"כ חל על אחרים אפי' בלא כולל. וע"כ כתב הב"ח שחל על הבעל בכולל שחל על אחרים ועיין שם שהארכתי בזה):

והנה כעת נראה לי כמו שכתבו התוס' דהש"ס דילן סובר דאין הנדר חל רק בביטול המצוה אבל לא בקיום המצוה וע"כ הא דתנן נטולה אני מן היהודים חל בכולל כמו שכתבו התוס' אבל לשיטת הירושלמי צריך לומר דחל מחמת דהנדר חל בקיום המצוה ג"כ ולא מחמת כולל וכמו שאבאר:

דהנה בירושלמי (פ"ג דשבועות ה"ג) איתא ר' יוחנן כו' ומה שנדפס קודם המשנה (הוא ט"ס וצ"ל) אחר המשנ') דשבועה שלא אוכל ואכל נבילות טריפות שקצים ורמשים חייב ור' שמעון פוטר ובכאן (צ"ל) ר' יוחנן אמר בכולל אבל בפורט אין שבועות חלות על האיסרות ר"ל אמר אפי' בכולל אין שבועות חלות על האיסרות בדא ר' שמעון פוטר ר' שמעון כדעתי' דתנינן תמן כמה יאכל מן הטבל ויהא חייב ר"ש אומר כל שהוא וחכ"א כזית אמר להם ר' שמעון אין אתם מודים לי באוכל נמלה כל שהוא חייב אמרו לו מפני שהוא כבריתו אמר לו אף חטה אחת כבריתה (פי' לר"ל הא דחל על נבילות וטריפות הוא במפרש חצי שיעור ור"ל לטעמי' שסובר דכל שהוא למכות) על דעתי' דר' יוחנן למה ר"ש פוטר (פי' לר"י דמוקי בכולל וס"ל דחל בכולל הבא ע"י עצמו וא"כ למה ר"ש פוטר) ואמר ר' זעירא ר"ש כדעתי' כו' (פי' שסובר דלא חל על ידי כולל דלית לי' כולל) ר' בא בר ממל בעי על דעת ר' יוחנן דאמר בכולל שבועות חלין על האיסורין ניתני שבועה שלא אוכל ואכל (פי' שהוא כמו שמקשה הש"ס דילן בשבועות (ד' כ"ד) מתיב רבא ברי' דרבה יש אוכל אכילה אחת וחייב עלי' ארבע חטאות ואשם א' ואלו הן טמא שאכל חלב והוא נותר מן המוקדשין ביוה"כ כו' ואם איתא משכחת לה חמש כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרי' וחלב) וכן מקש' בירו' ע"ד ר"י דאמ' בכולל שבועות חלות כו' ניתני שבועה שלא אוכל כו' א"ר זירא כל יומא דר' בא בר ממל כו'. (פי' כל יומ' דר' בא בר ממל לא מצאת תירו' לזה הקו') ומן דדמך כו' (פי' לאחר שמת ר' בא בר ממל מצאנו תירוץ לזה הקושי') מה אנן קיימין אם באומר שבועה שלא אוכל בשר כל ימות השנה כו' כמיחל כו' ואמר ר' יוסי ותשמע מינה היו לפניו י' זיתים של שחוטה וא' של נבילה ואמר שבועה שאוכל עשרה זיתים אלו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר (והוא ט"ס וצ"ל) שבועה שלא אוכל עשרה זיתי' אלו כיון שפטור על הנבילה פטור על השאר (פי' אפי' לר' יוחנן שאומר דבכולל הבא ע"י עצמו חל זהו דווקא אם לא פרט אבל אם פרט שלא אוכל נבילות וטריפות ע"כ לא חל בכולל) (וכה"ג חילקו התוס' בשבועות (ד' כ"ד) בד"ה אלא הן כו' לענין אם נשבע לאכול בכולל סתם אבל אם אמר בפירוש נבילות לא חל. וה"נ לשיטת הירושלמי אפינו נשבע שלא יאכל נבילות אינו חל בכולל או כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב לא חל בכולל אפי' לר' יוחנן (ודלא כשיטת הש"ס דילן בשבועות (ד' כ"ד) דפריך ואם אית' משכחת לה חמש כגון שלא אוכל תמרים וחלב אלמא דחל בכולל אפי' אמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב נמי חל בכולל):

וע"ז אומר ר' בון בר חייא בעי ולמה לא אמר שבועה שאוכל (ט"ס וצ"ל) שלא אוכל משחיטת פלוני (פי' וא"כ יהי' חל בכולל על המוקדשין כיון דאסור בשאר שחיטות ג"כ). וע"ז משני אין בה חלב (פי' דבשחיטת פלוני א"כ בבהמה יש חלב וא"כ דמי לפורט כיון שיש בה חלב ואם כן לא הוי כולל לשיטת הירושלמי דבזה מודה ר' יוחנן בשוחט צביים וא"כ לא הוי כמפרש דהא בצביים אין בה חלב) וע"ז אומר אין בה גיד הנשה (פי' וא"כ דמי לפורט) בעופות (פי' א"כ חל בכולל) וע"ז אומר אין בה דם (פי' וא"כ דמי לפורט לשיטת הירושלמי) ולמה לא אמר שבועה שאוכל מפלוני סתם וא"כ חל בכולל דהא לא דמי לפורט וע"ז אומר בגין ר' שמעון (פי' דלית לי' כולל אפי' אם אינו בא ע"י עצמו) וע"ז אומר ואי כר' שמעון ניתני יוה"כ (פי' וא"כ איך תני יוה"כ דתני ר"ש תענו את נפשותיכם ממותר לו ולא מאסור לו (כצ"ל) פי' וא"כ איך חל יוה"כ אלא ודאי דהאי תנא אית לי' כולל וא"כ אמאי לא תני חמש בנשבע שלא אוכל מפלוני וא"כ הוי כולל) וע"ז משני אלא שזה בקבוע וזה בעולה ויורד (פי' וע"כ לא תני חמש דהיינו בכולל הבא ע"י עצמו) וע"ז אומר התיבון הרי טומאת מקדש וקדשיו שהוא בעולה ויורד ותני תנא לא אתינן מיתני אלא דברים שיש בהן חיוב כרת כו' הרי מעילה אין בה כרת לא אתינן מיתני אלא דברים שאין להם היתר אחר איסורן שבועה יש לה היתר אחר איסורן (והא דתני מוקדשים תירצו בש"ס דילן בשבועות (דף כ"ד) דמשני איבעית אימא כי קתני מידי דלית לי' שאלה מידי דאיתא בשאלה לא קתני הרי הקדש הא אוקמינן בבכור או כמו שכתבו התוס' בכריתות (דף י"ג) דלאחר שנשחט ונזרק דמן כהלכתן ליתא בשאלה):

[ובזה יתבאר הא דאיתא בירושלמי (פ"ק דנזיר ה' ב') ר' בון בר חיי' ר' אבינא כו' האומר הריני מיין של ערלה (כצ"ל) לא אמר כלום חברי' אמרין מחלוקת כר"ש דתנינן תמן שבועה שלא אוכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים חייב ור"ש פוטר א"ר זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כ"ע מודו שאין שבועות חלין על האיסורין וכאן בכולל אנן קיימין אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלים על האיסורין ואין שבועות חלין על האיסורין (פי' חברי אמרין מחלוקת כר"ש (פי' הא דתנן דהריני נזיר מיין של ערלה לא אמר כלום (פי' שאם אמר הריני נזיר מיין של ערלה לא אמר כלום הוא כר"ש דלרבנן דאמרי דחל בכולל א"כ חל אפי' אמר הריני נזיר מיין של ערלה מחמת כולל דהא אסור בכל יין ע"כ אתיא כר"ש (ואף דאיתא בנזיר (ד' ג') דר"ש אומר עד שיזיר מכולן אפשר דהירו' לא ס"ל כהך ברייתא (וע' מה שביארתי (פ"ב דנזיר) ועוד דאפשר דבכולל סובר כר"ש דלית לי' כולל

וע"ז אמר ר' זעירא בכולל נחלקו אבל בפורט כ"ע מודו שאין שבועו' חלין על איסורין וכאן בכולל אנן קיימין (ועדיין אין הירושלמי מבואר דא"כ דהכא בכולל א"כ ניחא מה דאמר דר"ש היא ע"כ נראה דלא כהק"ע והפ"מ (והוא ט"ס וצ"ל) והכא בפורט אנן קיימין (פי' שהוא כמו שביארתי דשיטת הירושלמי הוא דאפי' לר' יוחנן שסובר דבכולל הבא ע"י עצמו חל היינו דווקא בכולל אבל בפורט כגון שאמר שבועה שלא אוכל תמרים וחלב לא חל). וא"כ אתי אפי' כרבנן דאמרי דבכולל חל אך היינו דווקא לא בכולל הבא ע"י עצמו אבל בכולל הבא ע"י עצמו אינו חל בפורט כגון שלא אוכל תמרים וחלב וא"כ הכא דאמר הריני והוא יד לנזירות) מיין של ערלה דכיון דאמר מיין של ערלה לא חל בכולל וע"ז אומר והכא בפורט אנן קיימין וא"כ ודאי דלא חל אמר ר' יודן כאן בנדרים כאן בשבועות נדרים חלין על איסורין ושבועות אינם חלים על איסורין (פי' וא"כ נזירות דדמי לנדר בודאי חל על האיסורין) וא"כ לפי"ז אם אמר מיין של ערלה חל הנזירות

וע"כ נראה לי דהא דאיתא בירושלמי (פ"ו דנזיר ה"ה) חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ותגלחת שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו ותגלחת וטומאה הותרו מכללן) הוין בעי מימר כו' אבל אם אמר שבועה שאשתה ונזיר אשתה אתא מימר לא ישתה (ופי' הפ"מ אתא מימר לא ישתה בתמי' ומסקנא דמילתא הוא כלומר שכבר נשבע שישתה יין ובא להדיר בנזיר שלא ישתה וקבלת נזירותי לאו כלום הוא והנה שגה בזה [והוא ט"ס וכצ"ל) הוי בעי מימר כו' אבל אם אמר שבועה שאשתה ונזיר אשתה (והוא ט"ס וצ"ל ישתה) (פי' דהוי בעי מימר שאם אמר שבועה שאשתה ונזיר ישתה פי' שלא חל הנזירות על השבועה וע"כ ישתה) אתא מימר לא ישתה (פי' דאתי מימר דאפי' אם נשבע שישתה ונזיר אעפ"כ חל הנזירות שלא ישתה) והכי איתא בש"ס דילן בנזיר אלא כי הא דאמר רבא שבועה שאשתה וחזר ואמר הריני נזיר אתי נזירות חיילא על שבועה (רק דאיפשר לומר דלפי הש"ס דילן חל בכולל בשב ואל תעשה ולשיטת הירושלמי איפשר דדמי לפורט דהא נשבע תחילה שישתה אך שחל מחמת שהנדר חל לבטל את המצוה ונזירות דמי לנדר והנדר חל לבטל את המצוה ועיין בספרי עמק יהושע (ס' כ"ד) שהוכחתי דנזירות דמי לנדר]:

וא"כ לפי מה שביארתי דלשיט' הירושלמי אינו חל בכולל הבא ע"י עצמו בפורט כגון שלא אוכל תמרים וחלב וא"כ בנטולה אני מן היהודים דתנן בנדרים (ד' צ') שיפר חלקו ותהא משמשתו ותהא נטולה מן היהודים וא"כ לשיטת הירושלמי אינו חל בכולל דהא דמי לפורט כיון שאמרה מן היהודים ועל כל היהודים חוץ מבעלה היא אסורה משום אשת איש ואין לתרץ דמטעם כולל הוא כמו שכתבו התוס' דהא דמי לכולל בפרט וע"כ צ"ל לשיטת הירושלמי דנדר חל בקיום המצוה ג"כ וכמו דאמר ר' יודן כו' נדרים חלים על האיסורין ואין שבועות חלין על האיסורין וכן בהא דאיתא בכריתות (ד' י"ד) אקדשי' מיגו דאתוסף בי' איסורא דהנאה אתוסף ביה לגבי חלב ולשיטת הירושלמי דלא חל בכה"גבכלל וכמו דאמר (בפ"ג דשבועות) בהא דשלא אוכל משחיטת פלוני אין בה חלב דבכה"ג לא חל בכולל וע"כ צריך לומר דהטעם דחל ההקדש הוא משום דאתוסף איסור חפצא וע"כ הנדר חל על השבועה מה שאין כן לשיטת הש"ס דילן דלר' יוחנן חל בכולל אפי' בשלא אוכל תמרים וחלב ע"כ אמר אקדשי' מיגו דאתוסף איסורא דהנאה וכיון דהש"ס דילן לא קאמר משום דההקדש חל על החפץ ונדרים חלים על האיסרין משמע כמו שכתבו התוס' דהש"ס דילן חולק על הירושלמי דהא דנדר חל על המצוה היינו בביטול מצוה אבל לא בקיום מצוה וכמו שכתבו התוס' (ועי' לקמן פ"ב הל' ג') ושם יתבאר עוד בזה):