נועם ירושלמי על נזיר ט:א:ו

עוד שם אמר ר' יוסי עבד שאמר הריני נזיר לכשאצא לחירות כופו לנזירות ופי' הפ"מ האי כופו ע"כ לא לביטול נזירות הוא שהרי כל זמן שהוא תחתיו לא חלה עליו נזירות אלא כופו לקייםנזירותו הא כיצד מוציאו לחירות וחלה עלי' נזירות כו' והוא דוחק ולי נראה שצ"ל עבד שאמר הריני נזיר מהיום לכשאצא לחירות ואם יצא לחירות הרי הוא נזיר מעכשיו ע"כ צריך שיכופו לנזירות דאלו"ה דילמא ישחררו רבו ויצא לחירות וכמו דאיתא בפסחים (פ"ח ה"ח) מעתה לא ימנה על פסח שמא ישחררו רבו כו' ובפרט הכא לצורך מצוה שתחול עליו נזירות א"כ שמא ישחררו רבו וא"כ הוי נזיר למפרע וע"כ צריך שרבו יכפהו ואם כופהו הוא מותר שהלכה הוא:

עוד שם ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא כפפו רבו ונטמא מהו שילקה או אינו אלא הלכה ופי' הפ"מ דנהי דרשות ביד הרב לכופו מיהו מיבעי' לי' אם לוקה דלא הי' לו לקבל עליו נזירות כו' והוא דוחק וע"כ נראה לי דאף דהלכה הוא בנזיר ורבו יכול לכופו ואפי' יכול למחות אומרים לו שמע לדברי רבך ואעפ"כ מיבעי' לי' אם כפפו רבו ונטמא אם לוקה על השהי' אח"כ בטומאתו וכמו דאיתא לקמן כפפו רבו לדבר אחד מהו שיכוף אותו לכל הדברים באנו למחלוקת ר' מאיר ור' יוסי וע"כ מיבעי' לי' כמו דאיתא בנזיר (ד' י"ז) בעי רבא נזיר והוא בבית הקברות מהו בעי שהי' למלקות ובירושלמי (פ"ג דנזיר ה"ה) הקברות כו' ר' יוחנן אמר מתרין בו על כל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה כו' וע"כ מיבעי' לי' אם מתרין בו שיצא מבית הקברות אם לוקה על שאינו פירש ואף שכפו רבו ונטמא אעפ"כ לוקה על השהי' אף שתחילה הי' בהיתר ע"י שכפפו רבו אעפ"כ לוקה על השהי' וע"כ לא מיבעי' לי' רק למלקות דלענין קרבן אין נפקא מינה דבלא"ה מביא קרבן כמו שביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ז) דהא דבעי אם נזיר בקבר בעי שהי' למלקות דלענין קרבן לא שייך הכא כלל שאין כרת בנזיר שנטמא וקרבן נזיר טמא לאו אעון טומאה קא אתי אלא למיחל עליו נזירות דטהרה עיין שם וע"ז אומר מה אנן קיימין אם בשנזירותו הלכה והלכה יש לכוף לוקה פי' על השהי' אם בשאילו ואילו מדבריהן לא ילקה אמר ר' מנא לוקין על הלכה (פי' אם עיקר נזירותו אינה מן התורה וכי לוקין על הלכה (ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ב דסוכה ה"ו) אלא כן הוא אם בשנזירותו תורה והלכה יש לכוף לוקה אם בשאילו ואילו מדבריהן לא ילקה: