נועם ירושלמי על נזיר ו:ט:ט

(שם) רב אמר תנופה מעכבת בנזיר והתני' תורת הנזיר בין שיש לו כנפים ובין שאין לו כנפים (צ"ל בין שיש לו כפים ובין שאין לו כפים דאמר רב בנזיר שיש לו ותני כן הראוי לתנופה תנופה מעכבת בו שאינו ראוי לתנופה אין תנופה מעכבת בו ואף דאיתא ביבמות (ד' ק"ד) כדר' זירא דאמר ר' זירא כל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו וכל שאינו ראוי לבילה בינה מעכבת בו (וכן הקשה הק"ע) וכן איתא בירושלמי (פי"ב דיבמות ה"ד) א"ר שמואל בר רב יצחק הראוי לקריי' אין קריי' מעכבת בו ושאינו ראוי לקריי' קריי' מעכבת בו אך אעפ"כ כיון דרב אמר לענין תנופה שמעכבת שאסור לשתות יין עד אחר התנופה וכמו דאיתא בנזיר (ד מ"ו) אמר רב תנופה בנזיר מעכבת כו' אלא אליבא דר"א הא אמר אחר כל המעשים כולן וע"כ אם ראוי לתנופה תנופה מעכבת בו אע"ג שאם אין לו כפים אינו מעכב וכמו דאיתא ביבמות (ד' ק"ד) מידי דהוי אאימורים דכי ליתנהו לא מעכבי (כגון שנטמאו או שנאבדו) ואפ"ה אי איתנהו מעכבי בשר באכילה וכן בפסחים (ד' ע"ז) ק"ו ומה אימורין דכי ליתנהו לא מעכבי כי איתנהו מעכבי דם דכי ליתנהו מעכב כי איתא לא כש"כ דמעכב וע"כ אמר רב דתנופה מעכבת אם יכול לקיים שלא ישתה יין עד לאחר התנופה]:

שם שמואל אמר שער מעכבת בנזיר כתנופות וכבהונות של מצורע והתני' תורת המצורע בין שיש לו בהונות בין שאין לו בהונות פתר לה כר' אליעזר דאמר נותן על מקומן ויצא הא דקאמר שמואל שער מעכבת בנזיר היינו אם אין לו שער מעכב לגמרי וע"כ אמר כתנופות וכבהונות של מצורע (פי' אפילו אם אין לו דמעכב לגמרי וכל היכא דמעכב לגמרי א"כ אם אינו ראוי בודאי דמעכב). ופריך והתני' תורת המצורע בין שיש לו בהונות כו' פתר לה כר"א דאמר נותן על מקומן אבל שמואל סובר דבעינן קרא כדכתיב ואיפשר דשמואל לטעמיה דאמר בסנהדרין (ד' מ"ה) דנקטעה יד העדים דפטור מ"ט בעינן יד העדים והוא משום דבעינן קרא כדכתיב אך קשה דאמאי לא הביא פלוגתא דב"ש וב"ה בנזיר ממורט כמו דאיתא בש"ס דילן בנזיר (ד' מ"ו) דנזיר ממורט בש"א אינו צריך להעביר תער על ראשו וב"ה אומרים צריך להעביר תער על ראשו ולקמן בירושלמי (הי"א) מייתי לה להך פלוגתא ועוד דלפי הש"ס דילן דמדמי הך דאין לו בהן כו' להא דנזיר ממורט ובירושלמי איתא דר"א שמותי הוא דתני' נזיר ומורט ב"ש אומרים צריך להעביר תער על ראשו וא"כ אמאי אמר דאם אין לו בהן יד נותן על מקומו ויצא ואיפשר לומר דהירושלמי סובר דזה לא תלי בהא אי בעינן קרא כדכתיב וכמו דאיתא לקמן (פ"ט דנזיר ה"ב) אמר ר' יוחנן מאן תנא אם גילח ואם לא גילח ר' אליעזר ברם כרבנן עד שלא נזרק הדם עליה עולא בר ישמעאל בשם ר' אליעזר טעמא דר"א וגילח הנזיר את שער ראש נזרו התורה תלתה לנזירותו בשערו. (ועיין מה שכתבתי פ"ט דסוטה ה"ב וה"ה):