נועם ירושלמי על נזיר ה:ב:ב

שם (ה"ב) הרי שנזר והיה מגלגל בנזרו (פי' שהיה מזלזל בנזרו) אין נשאלין לו אלא א"כ נהג איסור כימים שנהג בו היתר דברי ר' יהודה אמר ר' יוסי במה דברים אמורים בנזרו מרובה אבל בנזרו ממועט דיו שלשים יום ומה בין נזרו מרובה לנזרו ממועט אלא אכן הוא במה דברים אמורים בזמן שגלגל בנזרו זמן מרובה אבל גילגל בנזרו זמן מועט דיו שלשים יום וכן הוא בפ"ב דנדרים (ד' כ') כדתניא מי שנזר ועבר על נזירותו אין נזקקין לו עד שינהוג בו איסור כימים שנהג בהן היתר דברי ר' יהודה חמר ר' יוסי בד"א בנזירות ממועטת אבל בנזירות מרובה דיו שישים יום) מה אנן קיימין בשגלגל בטומאה כל עמא מודו שסתר הכל (פי' דהא כתיב והימים הראשונים יפלו אם בשגלגל בתגלחת כל עמא מודו שלא סתר אלא שלשים יום (פי' כדתנן לקמן בפ"ו דנזיר (ד' מ"ד) שהטומאה סותרת הכל כו' ותגלחת אינה סותר אלא שלשים יום) אלא כן אנן קיימין בשגלגל ביין בעומד בתוך נזירותו אבל בעומד לאחר נזירותו אכל סתר:

והנה הק"ע פי' בעומד בתוך נזירותו הוא דצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר דהיינו כשעבר ושתה יין תוך ימי נזירותו אבל שתה יין אחר ימי נזירותו עד שלא הביא קרבנותיו אינו סותר כו' והפ"מ פירש דדוקא בעומד בתוך ימי נזירותו בשעה שנשאל דכיון שיש עוד ימים מימי נזירותו לנהוג בהן לא סתר את הכל לר' יוסי אבל בעומד אחר נזירותו אבל סתר כמו הכל שאין כאן ימים מימי נזירותו שקיבל עליה כו' והילכך סתר הכל והנה בספרי נחלת יהושע (ח"ב דרוש ז') ביארתי שם הירושלמי עיין שם:

וכעת נראה לי לפרש דקאמר על הא דפריך מה נן קיימין אם בשגלגל בטומאה כל עמא מודו שסתר הכל ואם בשלא גילגל אלא בתגלחת כל עמא מודו שלא סתר אלא שלשים יום אלא כן אנן קיימין בשגילגל ביין וע"ז אומר בעומד בתוך נזירותו וע"כ צריך לפרש דהא דקאמר בשגילגל היינו ביין אבל בעומד לאחר נזירותו אכל סתר (פי' דאיפשר לפרש דאכל סתר והוא כמו דאיתא בנזיר (ד' י"ד) אמר ריב"ח נזיר שכלו לו ימים לוקה על הטומאה ואינו לוקה על התגלחת ולא על היין כו' וכתבו התוס' אם נטמא קודם הבאת קרבנותיו אבל אינו סותר נזירות שמנה אחר שכלו ימיו כו' אבל ביום מאה ושנים אינו סותר או ביום שלשים ואחד אינו סותר וא"כ אינו סותר לא בטומאה ולא בתגלחת אך אעפ"כ לוקה על הטומאה ועל התגלחת וכמו דמסיק שם מיתיבי נזיר שכלו לו ימים אסור לגלח ולשתות יין וליטמא למתים גילח ושתה יין ונטמא למתים ה"ז סופג את הארבעים ואם כן לוקה על הטומאה ועל התגלחת ואינו סותר וע"ז פליגי אם מי שעבר על נזירות אפי' בטומאה אפי' בתגלחת אין נשאלין לו אלא א"כ נהג בהם איסור כימים שנהג בהן היתר ור' יוסי אומר דדיו שלשים יום דהא מן הדין אינו סותר אם כלו לו ימיו אפי' בטומאה ותגלחת נמי וע"ז אומר דמחמת קנס קנסו אותו וצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהן היתר דהא מן התורה אינו סותר אך אעפ"כ קשה דמאי פריך מה נן קיימין אם בשגילגל בטומאה כל עמא מודו שסתר כו' דילמא מן הדין סותר אבל אעפ"כ יכול לשאול על נזירותו ומצד הקנס אינו יכול לשאול על נזירותו והא דאמר ר' יוסי דיו שלשים יום היינו שאח"כ יהיה יכול לשאול על נזירותו ומזה משמע שמפרש שהם ב' קנסות הא' שאינו יכול לשאול והב' שצריך לנהוג איסור כימים שנהג בהם היתר או שלשים יום וע"ז פריך בשגילגל בטומאה כל עמא מודי שסותר ואם בשלא גילגל אלא בתגלחת כל עמא מודי שלא סתר אלא שלשים יום וע"ז משני בשגילגל ביין] וע"ז אומר בעומד בתוך ימי נזירותו אבל בעומד לאחר נזירותו אכל סתר (פי' דבזה סותר על הכל אפי' על טומאה ותגלחת דהא מן הדין אינו סותר לאחר שכלו ימיו אבל מצד הקנס סותר וע"ז פליגי ר' יהודא ור' יוסי דלר' יהודה צריך לנהוג איסור כימים שנהג היתר ולר"י דיו שלשים יום ודו"ק: