נועם ירושלמי על נזיר ד:ה:ב

(ה"ה) נזרק עלי' א' מן הדמים אינו יכול להפר ר' עקיבא אומר אפילו נשחטו עלי' א' מכל הבהמות אינו יכול להפר כו' אמר ר' יונתן לא אמר ר' עקיבא אלא בחטאת שחטאת פסולה שלא לשמה מעתה אפי' בחיים אינה נמסרת לגבוה אלאבשחיטה ונ"ל דהא דאמר דאינה נמסרת לגבוה אלא בשחיטה הוא דאף על גב דהקדישה מחיים אף עפ"כ יכול לשאול עליה נזירותו וא"כ תצא לחולין אבל כיון שנשחטה א"כ אינו יכול לשאול דא"כ תהיה חולין בעזרה וע"כ הוי נמסרת לגבוה וע"כ אינו יכול להפר משום הפסד קדשים ובהפרה גופה היה יכול להפר אע"ג דא"כ יהיה חולין בעזרה אך דבהפרה כיון שהוא רק מכאן ולהבא יכול להפר דחולין ממילא קא הוי וכמו דאיתא במנחות (ד מ"ח) לעולם כרבי ופריק להו גואי וחולין ממילא קא הוי וא"כ בהפרה נמי חולין ממילא קא הוי אך בשאלה כיון שעוקר הנזירות מעיקרא א"כ הוי חולין בעזרה וע"כ כיון דליתא בשאלה וא"כ הוי כמו שנמסרת לגבוה וא"כ אם יפר לה הוי הפסד קדשים ובשאלה איפשר דלא הוי הפסד קדשים דכיון דשואל על נזירותו א"כ ליתא להקדש מעיקרא אך דאינו יכול לשאול משום חולין בעזרה וע"כ אינו יכול להפר משום הפסד קדשים אבל בחיים כיון שיכול לשאול ע"כ יכול להפר דהא לא הוי כנמסרת לגבוה דהא ישנו בשאלה: