נועם ירושלמי על נזיר ג:ה:ב

(ה"ה) מתניתין מי שנזר והוא בבית הקברות אפי' הוא שם שלשים יום אין עולין לו מן המנין ואינו מביא קרבן טומאה יצא ונכנס עולין לו מן המנין ומביא קרבן טומאה כו' ובגמ' נזיר והוא בין הקברות ר' יוחנן אמר מתרין בו על היין ועל התגלחת כו' מחלפא שיטתי' דר' יוחנן תמן הוא אומר מתרין בו על היין ועל הטומאה ועל התגלחת וכא הוא אומר הכין רבנן דקסרין על כולה פליגין דר' יוחנן אמר מתרין בו על היין ועל הטומאה ועל התגלחת (פי' דקא מקשה מחלפא שיטתי' דר' יוחנן תמן הוא אומר מתרין בו על היין ועל הטומאה והתגלחת והוא דפליגי לקמן ר"י ור"ל דקאמר ר' יוחנן מתרין בו על כל כדי פרישה ופרישה והוא לוקה וא"כ מדקאמר ר' יוחנן מתרין בו על כל כדי פרישה א"כ סובר דלוקין על הטומאה דאל"כ איך קאמר לקמן דמתרין בו על כל כדי פרישה ופרישה כיון דסובר דאין לוקין על הטומאה כיון שאין מביאין קרבן אלא ודאי דסובר דאע"ג דאין מביאין קרבן על הטומאה עד שיפרוש ויחזור כמו דתנינן במתניתין אעפ"כ זהו דווקא לקרבן אבל לא למלקות וא"כ איך קאמר ר' יוחנן דמתרין בו על היין והתגלחת וא"כ משמע דעל הטומאה אין לוקין וא"כ איך קאמר אח"כ דמתרין בו על כל כדי פרישה ופרישה (דלא כהפ"מ שנדחק בזה) וע"ז אומר על כולה פליגין דר' יוחנן אמר מתרין בו על הטומאה (כצ"ל) על הטומאה ועל היין ועל התגלחת ורשב"ל אמר מאחר שאין מתרין בו על הטומאה אין מתרין בו לא על היין ולא על התגלחת והוא כמו איתא בש"ס דילן בנזיר (ד' י"ז) אמר מר בר רב אשי מיחל כולי עלמא לא פליגי דחיילא אלא כי פליגי למלקי ר' יוחנן סבר כיון דחיילא לקי (פירוש שלוקה על כולם על הטומאה ועל היין ועל התגלחת) ור"ל סובר דלא לקי וכן הוא שיטת הירושלמי דר' יוחנן סובר דלוקה ולא אמעיט אלא מקרבן טומאה ורשב"ל סובר דלח לקי ג"כ ודו"ק: