נועם ירושלמי על נזיר א:א:ג

מתני' כל כינוי נזירות כנזירות כו' ובגמ' אע"ג דר' יוחנן אמר אין לוקין על האיסרות מודה הוא הכא שהוא לוקה אע"ג דר' שמעון אומר שאינו מביא קרבן מודה הוא הכא שהוא לוקה אע"ג דר' יודא אמר ספק נזירות מותר מודה הוא הכא שלוקה:

[והנה הפ"מ כתב אע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן לקמן (פ"ב ה"ד) כ יודע אני שיש נזיר כו' ה"ז אסור ור"ש מתיר וקאמר דלא אמר ר' שמעון אלא לענין קרבן אבל לענין מלקות לוקין כו' והוא דחוק דלקמן איתא בירו' (ה"ד) שני' היא משום פתיחת נדר עיין שם וא"כ אינו שייך להך דהכא והק"ע פירש דתנן לקמן (פ' ב"ש) ר"ש אומר יאמר אם כו' הריני נזיר חובה ואם לאו הריני נזיר נדבה אך לפי"ז הא אמר עוד אע"ג דר' יהודה אומר ספק נזירות מותר מודה הוא הכא שהוא אסור וא"כ הוא כל שכן דאף ר' יהודה שאומר דספק נזירות מותר אעפ"כ מודה הוא הכא וא כ מכל שכן ר' שמעון שאומר דספק נזירות אסור בודאי שהוא מודה הכא:

ע"כ נראה לי דקאי אהא דתנן במנחות (ד' ק"ג) האומר הרי עלי מנחה מן השעורים יביא מן. החיטים קמח יביא סולת בלא שמן ובלא לבונה יביא שמן ולבונה כו' ר"ש פיטר שלא התנדב כדרך המתנדבים והנה איתא לקמן דפריך מה אנן קיימין אם במתכוין ליזור אפילו אמר כו' אם בשאינו מתכוין ליזור אע"ג שהוציא נזירות מפיו לא יהא נזיר אלא כי אנן קיימין באומ' א' מכל הלשונות הללו נזרתי אם תופש א' מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות אמר לו שמור ושמעת. והנה הק"ע פירששאמר לו התירוץ הזה ישמע שהוא תירוץ יפה והפ"מ פירש שאומרים לו שמור ושמעת כלומר אומרים לו שהנזירות חלה כו' ושגו בפירושם והפי' הוא כמו דאיתא במנחות (ד' פ"א) ת"ש האומר הרי עלי תודה בלא לחם וזבח בלא נסכים יאמרו לו הבא תודה ולחמה וזבח ונסכים כו' כופין אותו ואומר לו שמור ושמעת כו' מאי שמור ושמעת אמר אביי שמור הבא תודה ושמעת הבא לחמה רבא אמר שמור ושמעת שמור הבא תודה ולחמה ושמעת שלא תהא רגיל לעשות כן. וע"ז אומר לו שמור ושמעת (פי' שמור ושמעת כמו שאומרים חכמים כיון שכונתו הי' שאם תופש א' מהן נזירות תחול עליו נזירות ע"כ אומר לו שמור ושמעת). וע"ז אומר אע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן (פי' בהא דתנן במנחות (דף ק"ג) הרי עלי מנחה מן השעורין יביא מן החיטין קמח יביא סולת בלא שמן ולבונה יביא שמן ולבונה כו' ור"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים וא"כ אמאי אמר ר"ש פוטר שלא התנדב כדרך המתנדבים הא איתא במנחות (ד' פ"א) האומר הרי עלי תודה בלא לחם וזבח בלא נסכים כו' כופין אותו ואומר לו שמור ושמעת וא"כ הכא נמי אע"ג דאמר הרי עלי מנחה מן השעורים אמאי לא יביא מנחה מן החיטין כיון שאמר הרי עלי מנחה נתחייב במנחה ואע"ג דאמר אח"כ מן השעורים אעפ"כ צריך שיביא המנחה מן החיטים והוא משום דכופין אותו ואומר לו שמור ושמעת וכמו דאיתא במנחות (ד' פ"א) באומר הרי עלי תודה בלא לחם כופין אותו ואומרים לו שמור ושמעת (והוא שאומרים לו שמור הבא תודה ושמעת הבא לחמה) (פי' שישמע לדברי חכמים שאומרי' לו שצריך להביא תודה עם הלחם) וא"כ הכא נמי אמאי ר"ש פוטר ואמאי לא יכופו אותו ויאמרו לו שמור ושמעת אלא ודאי ר"ש לא אמר הכי אלא דכיון שלא התנדב כדרך המתנדבים ע"כ פטור וא"כ ה"נ בכינויין אפשר דר"ש פוטר דלא נפקא לן מהא דכתיב שמור ושמעת וע"ז אמר אע"ג דר"ש אמר אינו מביא קרבן (פי' במנחה שהוא פטור להביא) מודה הוא הכא שלוקה. והוא כמו דאיתא לקמן אמר לו שמור ושמעת דבהא מודה ר"ש ולקמן יתבאר עוד בזה ודו"ק]:

שם מה נן קיימין אם בשמתכוין ליזור אפי' שאמר כו' אם בשאינו מתכוין ליזור אע"ג שהוציא נזירות כו' לא יהא נזיר אלא כי נן קיימין באומ' א' מכל הלשונו' האלו נזרתי אם תופש א' מהן נזירות תחול עליו נזירות ואם לאו לא תחול עליו נזירות אומר לו שמור ושמעת הנה כבר ביארתי שהק"ע והפ"מ שגו בזה והאי שמור ושמעת הוא מקרא ואומרים לו שמור ושמעת הוא כמו דאיתא במנחות (ד' פ"א) מאי שמור ושמעת אמר אביי שמור הבא תודה ושמעת הבא לחמה ופי' שצריך שישמור פי' שישמור לקיים ושמעת כפי שחכמים אומרים לו וע"כ כיון שחכמים אמרו שכינויי נזירות כנזירות צריך לקיים וכן שגו הק"ע והפ"מ לקמן (פ"ב ה"ד) דתנן הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים ה"ז נזיר ואסור בכולן כו' מתניתא דר"מ דר"מ אומר צריך לכפול תמן דברי הכל היא אמר לו שמור ושמעת והנה גם שם פי' הק"ע שמור ושמעת שמור דבר זה דמתניתין ד"ה היא וכר' יהודה בן תימא ופירושם דחוק גם הפ"מ פירש בדוחק: ולפי מה שביארתי משני תמן ד"ה היא. שהפי' שאומר דתמן ד"ה (פי' הא דאיתא במנחות (ד' פ"א) תודה עלי מן החולין ולחמה מן המעשר יביא הוא ולחמה מן החולין (פי' דאתי כדברי הכל דהתם לא בתנאי הוא אלא דאמר תודה עלי מן החולין ולחמה מן המעשר ע"כ צריך להביא הוא ולחמה מן החולין הוא משום שאומרים לו שמור ושמעת כמו דאיתא במנחות (ד' פ"א ושם) אבל הכא שאמר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומטמא למתים וא"כ אמר בתנאי וע"כ אתי כר"מ דר"מ אומר צריך לכפול תנאו אבל לחכמים שאומרים דלא בעינן תנאי כפול א"כ לא הוי נזיר אבל תמן שלא אמר בתנאי אלא שאמר הרי עלי תודה מן החולין ולחמה מן המעשר וע"כ כיון שאמר הרי עלי תודה מן החולין נתחייב להביא מן החולין ואע"ג שאומר ולחמה מן המעשר ע"ז אומר לו שמור ושמעת וכמו שביארתי ודו"ק: