נועם ירושלמי על מגילה א:ד:ה

שם (ה"ד) אבל זמן עצי כהנים מה ראה זמן עצי כהנים והעם להמנות אלא בשעה שעלו ישראל מן הגולה ולא מצאו עצים בלשכה ועמדו אלו כו' והתנו עמהם הנביאים שביניהם שאפילו לשכה מלאה עצים כו' שלא יהא קרבן מתקרב אלא משלהן תחילה א"ר אחא דר' יוסי היא דר' יוסי אמר אף הרוצה מתנדב שומר חנם ר"י בשם ר' אילא ד"ה היא מה פליגין בגופו של קרבן אבל במכשירי קרבן כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד מקרבן (צ"ל לקרבן) ציבור תני האשה שעשתה כתונת לבנה צריכה למסור לציבור א"ר אחא דר' יוסי היא דר' יוסי אמר אף הרוצה כו' שומר חנם ר' יוסה בשם ר' אילא ד"ה היא מה פליגין בגופו של קרבן אבל במכשירי קרבן כל עמא מודיי שהוא משתנה קרבן יחיד לקרבן ציבור מתניתא פליגא על ר' יוסה אותן הימים נוהגין בשעת קרבן ושלא בשעת קרבן ר' יוסי אומר אינן נוהגין אלא בשעת קרבן:

והנה הירושלמי הזה אין לו ביאור ע"כ נראה לי שצריך להגיה מתניתא פליגא על ר' אחא (וכן הגיה הגר"א) פי' דמתנית' פליגא על ר אחא דאמ' ר' יוסי היא דאמר הרוצה מתנדב שומר חנם אבל כחכמים דר"י לא אתי והא בהך ברייתא פליגי חכמים ור' יוסי דחכמים סברי דאותן הימים נוהגות בין בשעת קרבן בין שלא בשעת קרבן ור' יוסי אומר דאינו נוהג אלא בשעת הקרבן וא"כ כיון דחכמים פליגי בזה עם ר' יוסי א"כ איך אמר ר' אחא דהא דקרבן עצים אתי כר' יוסי אבל לא כחכמים דר' יוסי והא חכמים פליגי בזה עם ר' יוסי אם קרבן עצים נוהגים בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן אלא ודאי שהוא כמו דאמר ר' יוסי (והוא אמורא) בשם ר' אילא ד"ה היא דכ"ע מודו במכשירי קרבן שיכול למסור לציבור:

[אך מה שאמר אח"כ בירושלמי ועוד מן הדא דתני אמר ר' לעזר בר' צדוק אני הייתי מבני סנאה בן בנימן וחל תשעה באב להיות בשבת ודחינו אותו למוצאי שבת והיינו מתענין ולא משלימין. זה אין לו ביאור דמה ראי' מייתי מהא דתני אר"א בר' צדוק והגר"א מחק הא דועוד מן הדא דתני וגריס אמר ר"א בר' צדוק והוא סיום הברייתא דפלוגתא חכמים ור' יוסי אם אינו נוהג אלא דווקא בשעת הקרבן או אפילו שלא בשעת הקרבן

ולי נראה שמביא ראי' מהא דר"א ברבי צדוק דמהברייתא אין ראי' דילמא חכמים דר' יוסי שחלוקים עם ר' יוסי אם נוהג בין בשעת הקרבן בין שלא בשעת הקרבן סברי בזה כר' יוסי דיכול למסור לציבור אבל אינך חכמים דפליגי עם ר' יוסי דאינו יכול למסור לציבור איפשר דלא סברי להא דקרבן עצים כר' אחא דאמר דר' יוסי היא דיכול למסור לציבור:

וע"ז מביא ראי' מהא דר"א ברבי צדוק והוא כמו דאיתא בערכין (ד' ד') אמר רבא לא נצרכה אלא לבן בוכרי דתנן א"ר יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא א"ל רבן יוחנן בן זכאי לא כן אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא אלא שהכהנים דורשין מקרא זה לעצמן כל מנחת כהן כליל תהי' לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו הם האיך הם נאכלין ופריך ולבן בוכרי נמי כיון דלכתחילה לא מיחייבי לאתויי כי מייתי נמי חוטא הוא דקא מעייל חולין לעזרה דמייתי להו ומסר לציבור כו' וא"כ הכהנים שדורשים מקרא זה לעצמם וכל מנחת כהן כליל תהי' לא תאכל הואיל ועומר ושתי הלחם ולה"פ שלנו הם האיך הם נאכלים ולכאורה אמאי לא רצו להביא כיון דאינהו נמי סברי דצריכים ליתן ואם שאומרים דא"כ איך יהיו נאכלים ימסרו לציבור אלא ודאי דכהנים חיישי נמי דילמא לא ימסרו לציבור יפה יפה. וכן איתא בירושלמי (פ"א דשקלים ה"ג ר' טבי בשם רב המנונא כן משיבין חכמים לר' יהודה חטאת יחיד מתה אין חטאת ציבור מתה מנחת היחיד קריבה כליל ואין מנחת הציבור קריבה כליל כו' והוא מותיב לן זו לא נדבת יחיד היא ואינון מתיבין לי' כיון שנמסרה לציבור כמי שהוא נדבת ציבור וא"כ כהנים שאמרו שאם יתנו איך נאכלים ואמאי לא ימסרו לציבור אלא ודאי דכהנים סברי נמי דילמא לא ימסרו לציבור וא"כ ר' צדוק שהי' כהן כמו שכתבו התוס' בסוכה (ד' כ"ו) בד"ה נטלו במפה וא"כ איך אמר ר"א בר' צדוק אני כו' מפני שי"ט שלנו הי' וא"כ נהג ר' צדוק ג"כ בזמן הבית וא"כ איך לא חיישדילמא לא ימסרו לציבור יפה יפה אלא ודאי דבעצים דהיינו מכשירי קרבן כ"ע מודו דלא חיישינן שמא לא ימסרו יפה וע"ז אומר ועוד מן הדא דתני ר"א ברבי צדוק כו' וא"כ מוכח דפליגא על דר' אחא דאמר דר' יוסי היא דלא חיישינן שמא לאחר ימסרו לציבור יפה. דהא ר"א בן צדוק שהי' מן הכהנים ואמאי לא חייש דילמא לא ימסרו לציבור יפה אלא ודאי דבמכשירי קרבן כ"ע מודו כר' יוסי ולא כר' אחא ודו"ק]: