נועם ירושלמי על מגילה א:ד:ג

שם (ה"ד) באלו אמרו מקדימין ולא מאחרין קריאת מגילה ותרומת שקלים מקדימין ולא מאחרין סעודת ר"ח וסעודת פורים מאחרין ולא מקדימין ר' זעירה בעא קומי ר אבהו ויעשו אותן שבת א"ל לעשות אותם ימי משתה ושמחה את ששמחתו תלוי' בב"ד יצא זה ששמחתו תלוי' בידי שמים:

והנה הט"א האריך דמה עדיף אם להקדים או לאחר והנה כבר ביארתי דודאי לאחר עדיף מקדימה דבלאחר יש לו כל הענין של הזמן הקבוע אבל אם הקדים אין לו הכח של הזמן הקבוע אלא שיצא בדיעבד אבל אם איחר יש לו הדין כמו בזמן הקבוע וע"כ אמר ר' יוחנן בחגיגה דאם חל בשבת העורות של כל המשמרות כמו ביו"ט עצמו וכבר נתבאר זה בכמה מקומות ע"כ האיחור עדיף מהקדימה:

[ומה שהקשה הט"א מהא דאמרינן במגילה (ד' ה') אבל זמן עצי כהנים ותשעה באב וחגיגה והקהל מאחרין ולא מקדימין ואמרינן שם תשעה באב אקדומי פורעניות לא מקדימין והוכיח מזה דאקדומי עדיף טפי דדוקא משום דאקדומי פורענותא לא מקדימין הא בלא"ה עדיף טפי להקדים וגבי חגיגה והקהל כתב דהטעם דמאחרין ומזה הטעם כתב הר"ן דהיינו טעמא דלא מקדימין סעודת פורים לשיטת הירושלמי משום דאכתי לא מטא זמן חיובייהו וכתב דלא דמי דבשלמא בחגיגה והקהל דמפרש לקמן דהיינו טעמא דמאחרין ולא מקדימין משום דאכתי לא מטא זמן חיובייהו ניחא דהא אי מאחרת להו אכתי לא עבר זמן חיובם דהא חגיגה יש לו תשלומין כל הרגל ואפי' עצרת דחד יומא יש לו תשלומין כל שבעה כדאמרינן התם וכן הקהל אע"ג דתנן בפ"ו דסוטה (ד' מ') שהיה במוצאי יו"ט ראשון מ"מ לא עבר זמנו בשאר ימות החג נמי הילכך מאחרין להו כיון דלא עבר זמן מצותן ויוצא י"ח אבל אי מקדים להו כיון דלא מטא זמן חיובא לא אבל שמחת פורים אינה אלא בזמנה אבל לאחריו אינה נוהגת כמו שאינה נוהגת לפניו ושוין הן אלא דבחל בשבת לא סגי ביומו מטעמא דירושלמי ובע"כ נדחה שלא כמצותו א"כ מאי חזית לאחר ולא להקדים דלהקדים עדיף וכמו דאמרינן גבי ט"ב הא דמאחרין ולא מקדימין משום דאקדומי פורעניות לא מקדימין הא לאו"ה אקדומי עדיף ותירץ דהיינו טעמא דמאחרין השמחה בשחל בשבת דאי אמרת להקדים ליום הקריאה אתי למיטעי ולומר דמצות שמחה מהני ביום הקריאה כו' עיין שם אבל לא תירץ על הא דאמרינן דסעודת ר"ח מאחרין ג"כ]:

וע"כ נ"ל דלאחורי עדיף טפי דבלאחורי יש לזה התשלומין כמו עיקר החיוב משא"כ בלאקדומי. והא דאמרינן בתשעה באב משום דאקדומי פורעניות לא מקדימין משמע דלאקדומי עדיף: דבלאחורי עדיף זהו רק בעשיית המצוה אבל לא בתענית ועוד דבט' באב עדיף טפי לאקדומי וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ד דתענית ה"ו) ר' אחא בשם ר' אבהו תשעה באב שחל להיות בשבת שתי שבתות מותרות לאחריו מהו ר' יוחנן אמר לאחריו אסור רשב"ל אמר לאחריו מותר וא"כ אפילו ר' יוחנן דאמר דלאחריו אסור אעפ"כ אם חל ט' באב בשבת שני שבתות מותרות כיון דתשעה באב נדחה עד אחד בשבת מכש"כ אי אמרינן דלאחריו מותר א"כ אם חל בשבת ונדחה לאחד בשבת א"כ בודאי מותר כיון שלאחריו מותר אבל אם היו מקדימין לערב שבת א"כ ה"ל שבת שחל ט' באב להיות בתוכה ואסור לכבס וא"כ בתשעה באב אי הוי מקדימין ה"ל אבילות יותר וע"כ אמר הטעם דאקדומי פורעניות לא מקדימין אבל בכל מקום לאחורי עדיף טפי וכן בסעודת פורים וכן בסעודת ראש חודש וכמו שביארתי תחילה בירושלמי (ה"ג) דלאחורי עדיף טפי מלאקדומי:

והנה הא דאמרינן סעודת ר"ח פי' הק"ע שהיו עושין כשיעברו החודש ויש מפרשים דמצוה לעשות סעודה בראש חודש דכתיב וביום שמחתכם:

והנה בירושלמי דמוע"ק משמע שהיו עושין סעודה בקידוש החדש וכמו דאיתא שם (בספ"ב דמוע"ק ה"ג) א"ר יוחנן לוין בריבית לחבורת המצוה ולקידוש החודש ואפשר עוד לפרש שענין סעודת ר"ח כמו שכתב הק"ע:

[ובזה יתבאר הא דאיתא בירושלמי (פ"ד דתענית ה"ג וכן ברפ"ד דר"ה) אמר ר' חייא בר בא ר' יוחנן מפקד לכנישתא דכופרא סכין מיעל עד דו איממא ואתון אמרין זמנו ועיבורו (פי' הפ"מ שצוה להם לעשות סעודת ר"ח וקאי החם אהא דאיתא התם מפני סעודת ר"ח וע"כ אמר להם שיכנסו סמוך לערב ויעשו הסעודה ויצאו ממ"נ אם היום הוא ר"ח הרי התחילו הסעודה בר"ח ואם למחר הרי נמשכה הסעודה עד שחשיכה וע"ז אמר להם סכין מיעל עד דו יממא ואתון מדכרין זמנו ועיבורו פי' שיוכלו לומר יעלה ויבא בבהמ"ז ועיין במ"א באו"ח (סימן קפ"ח) אי אזלינן בתר התחלת הסעודה א"כ אי למחר ר"ח איך אומר יעלה ויבוא ואי אזלינן בתר סוף הסעודה א"כ אולי היום ר"ח אך צריך לומר דאזלינן בתר סוף הסעודה וא"כ אם למחר ר"ח הוי סעודת ר"ח ואם היום הרי סעודת ר"ח נמי לתשלומין כמו אם חל בשבת וכן הכא כיון דמספקא לן ביומא קמא א"כ יש לה תשלומין בסעודה דלמחר וכבר ביארתי שתשלומין דלמחר הוי כמו עיקר זמנה ועיין במ"א שם במה שהביא השל"ה עיי"ש ובמ"א יתבאר עוד בזה) ודו"ק]: