נועם ירושלמי על מעשר שני ה:ה:יב

פרק ה' דמ"ש. רבי ירמיה רבי חייא בשם רשב"ל מתניתא משנחשדו להיות נותנים מעשר לכהונ' הדא מסייע לרבי יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא. פליגא עלוי דתנינן וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר ממ"נ כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. ר' הילא בשם ר' יוחנן כמאן דאמראין נותנין מעשר לכהונה הוי הוא אמר נותנין מעשר לכהונה עכ"ל:

והנה הירושלמי הזה צריך ביאור והמפרשים הלא הוא המהרא"פ והק"ע והפ"מ כולם פירשו על אופן א' ודבריהם דחוקים למאוד. וע"כ צריך אני להאריך ולהביא באריכות מה שביארתי בס' א"ה (דרוש כ"ב):

והנה שם כתבתי וזה לשוני ויתבאר הענין עפ"י מאי דאמרינן בירושלמי (פ"ה דמ"ש) יוחנן כה"ג העביר הודי' מעשר והנה איתא שם בירושלמי תחילה שמה שתיקן ריב"ז כולן לשבח דאמר ר"י יוחנן כה"ג שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא ת"ג בלבד והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בשילהי סוטה (דף מ"ח) יוחנן כה"ג העביר הודי' מעשר. מ"ט אמר ריב"ח לפי שאין נותנים אותו כתיקונו דרחמנא אמר דיהבי ללוים ואנן קא יהבינן לכהנים (ופירש"י דקנסינהו עזרא כדאמרינן ביבמות וכיון דאין נותנים אותו כתיקונו אינו יכול לומר וגם נתתי' ללוי כו'

וא"כ צריך להבין הא דאמרינן שם (ספ"ה בירושלמי) מילתי' דריב"ל אמרה מהם לגנאי ומהם לשבח דאמר ר"ח כו' משבא אלעזר בן פתורה ויהודה בן פתורה הי' נוטלין אותן בזרוע והי' ספיקא בידו למחות ולא מיחה והעביר הודי' מעשר זו לגנאי:

וצריך להבין במאי פליגי שתחילה אומר שזהו לשבח וריב"ל אמר שהוא לגנאי על שהי' נוטלים בזרוע והי' בידו למחות ולא מיחה והעביר הודי' מעשר. ע"כ נראה לי שריב"ל אזיל לטעמי' דאמרינן בירושלמי (פ"ה דמ"ש) ביומוי דריב"ל בקשו להמנות שלא יתן מעשר לכהונה אמרין מאן ייעול ריב"ל דהוא מסייע לליואי עאל וסייע לכהנים אמר בעשרים וד' מקומות נקראו הכהנים לויים וזה א' מהן והכהנים הלוים בני צדוק וכמו דאמרינן ביבמות (דף פ"ו) ואידך כדריב"ל דאמר בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לויים וא"כ מוכח שריב"ל סובר דמדאורייתא נותנים לכהנים מעשר ג"כ וא"כ מה דקנסינהו עזרא היינו שלא יתנו רק לכהנים:

והנה התוס' הקשו ביבמות (דף פ"ו) דלראב"ע שאמר דמדינא דאורייתא נמי שקלי כהנים וא"כ אמאי העביר הודי' מעשר מחמת דיהבי לכהנים והוא אומר וגם נתתי' ללוי הא מדינא דאורייתא נמי נוטל הכהן אלא שעזרא קנס שלא יטלו אלא הכהנים וא"כ כיון דמדאורייתא נוטל הכהן ואפ"ה הי' אומר וגם נתתי' ללוי כו' השקיפה כו' וא"כ אמאי ביטל ריב"ז וידוי מעשר ונדחקו התו' דמ"מ כיון דנצטוו לתתו אף ללוים כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם וכשמפקיעין אותו מלויי' לתת לכהני' אין זה כמצותו והירושלמי לא ניחא לי' בזה וע"כ אמר ריב"ל שהי' לגנאי על שהי' נוטלים בזרוע והוא לא מיחה וביטל וידוי מעשר מחמת שהי' נוטלים בזרוע:

וזהו דווקא לשיטת ריב"ל אבל לר' יוחנן שאומר דכולן לשבח והוא שסובר כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה מדאורייתא וא"כ לאחר קנסא נוטלים כהנים ולויים א"כ ניחא בפשיטות דע"כ ביטל וידוי מעשר דהמעשר שנותנים לכהונה אינו יכול לקרות וגם נתתי' ללוי כיון שמדאורייתא לא נקראו הכהנים לויים וא"כ כיון שלא נקראו לוים והא דנותנים לכהנים הוא רק מטעם קנסא וע"כ ביטל וידוי מעשר וכמו דאמרינן בש"ס דילן בסוטה (דף מ"ז) לפי שאין נותנים אותו כתיקונו דרחמנא אמר דיהבי ללויים ואין קא יהבין לכהנים:

ובזה יתבאר הירושלמי ר' ירמי' ר' חייא בשם ר"ל מתניתא משנחשדו (ואיפשר שצ"ל) משהתחילו להיות נותנים מעשר לכהונה (פי' וע"כ ביטל וידוי מעשר מחמת שאין נותנים אותו כתיקונו) הדא מסייע לר' יוחנן בחדא ופליגא עלוי בחדא פליגא עלוי דתנן וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר ניחא בתרומה לא תאכל במעשר ממ"נ כהנת היא תאכל לוי' היא תאכל (פי' דתנן ביבמות (דף פ"ו) וכן בת כהן ללוי לא תאכל בתרומה ולא במעשר מי ניחא ומקשה ניחא בתרומה לא תאכל משום דמאורסת ללוי אלא אמאי לא תאכל במעשר דממ"נ תאכל דבשלמא אי אמרינן דמדאוריי' נותנים לכהונה דכהנים איקרו לויים וא"כ לבתר קנסא הוא רק לכהנים וע"כ כיון שהיא מאורסת ללוי ע"כ לא תאכל אבל לדברי ר' יוחנן שאומר כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה א"כ מדאורייתא אין נוטלים הכהנים כלל וא"כ לבתר קנסא נוטלים הכהנים עם הלויים וא"כ בת כהן שהיא מאור ללוי אמאי לא תאכל ממ"נ אם בתורת כהונה או בתורת לוי' א"כ ממ"נ תאכל וכה"ג מקשה הש"ס דילן ביבמות (ד' פ"ו) במאי אוקימתא כר' מאיר אימא סיפא בת לוי מאורסת לכהן כו' לא תאכל בתרומה ולא במעשר הכא מאי זרות איכא]:

וע"ז אומר ר' הילא בשם ר' יוחנן כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה הוי דו אמר נותנים מעשר לכהונ' (כך הוא הגי' בסוף סוטה) (פי' כיון דאמרי' ר' הילא בשם ר' יוחנן כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה א"כ מסתמא יש מ"ד דנותנים מעשר לכהונה וע"כ מתניתין אתי כמ"ד נותנים מעשר לכהונה וא"כ כיון דמדאורייתא נותנים מעשר לכהונה א"כ לבתר קנסא אינו נותן רק לכהונה וע"כ כיון שהיא מאורסת ללוי ע"כ אין נותנים לה מעשר [וכ"ת א"כ איך תנן התם במתניתין וכן בת ישראל לא תאכל במעשר הא לבתר קנסא לא שייך מעשר ללוים לשיטת הירושלמי דס"ל דמתניתין סברה דנותנים מעשר לכהונה מדאורייתא וא"כ לבתר קנסא הוא רק לכהנים דאיפשר לומר דהיינו במה שהלוי אוכל משלו וכמו דאמרינן בחולין (דף קל"ו) אימר דקנסינהו עזרא דלא יהבינן להו למשקל מינייהו מי אמר וע"כ אומר דאם היא בת לוי מאורסת לישראל לא תאכל במעשר דהישראל פסיל לה ומתניתין סברה דמעשר ראשון אסור לזרים וכמו דאמרינן ביבמות (דף פ"ה) [ועיין בהמפרשים מה שפי' מהרא"פ והק"ע והפ"מ כולם שגו בפי' הירושלמי ופירשו דר' יוחנן ס"ל כמ"ד נותנים מעשר לכהונה והוא בהיפוך דר' יוחנן סבר כמ"ד אין נותנים מעשר לכהונה ומתניתין אתי כמאן דאמר נותנים מעשר לכהונה כמו שביארתי:

וע"כ אומר בירושלמי מסייע לי' דו אמר כולן לשבח דא"ר יוחנן יוחנן כה"ג שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד אבל מעשר ראשון ומ"ש מהם הי' מפרישין ומהם לא היו מפרישין כו' (פי' דזה המתניתין מסייע לר' יוחנן דאמר אין נותנים מעשר לכהונה והוא מדאמרינן יוחנן כה"ג שלח ובדק כו' א"כ מוכח מזה דכולן לשבח והטעם שביטל הודית מעשר הוא משום דרחמנא אמר דניתיב ללוים ואנן קא יהבינן לכהנים וא"כ מוכח מזה כר"י דאין נותנים מעשר לכהונה (פי' מדאוריי' דמדאורייתא לא איקרו כהנים לויים) אבל לדברי ריב"ל שאומר דמדאורייתא נותנים מעשר לכהונה וא"כ מדאורייתא איקרו כהנים לויים א"כ אמאי אינו יכול להתודות וגם נתתי' ללוי וכיון דמדאורייתא נמי הכהן נוטל ואעפ"כ הוא מתודה וגם נתתי' ללוי וא"כ לבתר קנסא דקנסינהו שלא ליתן רק לכהן אמאי לא יכול להתודות וא"כ מזה המתניתין מוכח כר"י דמדאורייתא אין נותנים מעשר לכהונה כלל ודוק: