נועם ירושלמי על מעשר שני ב:א:ח

עוד שם בירושלמי והתני ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה אמר ר' יוחנן לית כאן סך אמר ר' אבא בר מרי ואי לית כאן סך לית כאן שותה דלכן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף וכתב המהרא"פ והק"ע (בפ"ט דשבת ה"ד) דביומא תנן רפ"ב דאוכל ושותה מצטרפין ואי שתי' לאו בכלל אכילה ומולא יחללו מרבינן אותו איך מצטרפין והוא תמוה מאוד דהא תנן ביומא (ד' ע"ג) האוכל ושותה אין מצטרפין ואיפשר לומר דקאמר דלכן דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף (פי' אם בא משני לאוין א"כ פשיטא דאינו מצטרף ולמה לי' לתנא לאשמועינן דאינו מצטרף אלא ודאי שבא מלאו א'):

[ועוד איפשר לומר דמוקי מתניתין כמו דאמרינן ביומא (ד' פ"א) מאן תנא אמר רב חסדא במחלוקת שנוי' כו' וכן אמר ר"ל במחלוקת שנוי' ור' יהושע היא אבל לרבנן מצטרפין ע"כ אומר דבר שהוא בא משני לאוין מצטרף אך א"כ מאי מקשה דילמא באמת אית לי' למתניתין דע"כ דאוכל ושותה אין מצטרפין ומשום שהוא בא משני לאוין אך באמת אי איפשר לומר כן דא"כ איך תנן ביומא (ד' פ"א) אכל ושתה בהעלם א' אינו חייב אלא חטאת אחת ומייתי לה לעיל בירוש' ר"ח שמע לה מן הדא אכל ושתה בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת וא"כ אם הטעם דאין מצטרפין הוא מחמת שהם מב' לאוין א"כ כיון דאין מצטרפין א"כ צריך להיות חלוקים לחטאות וכמו שהבאתי בספרי נ"י (סוף ס"ט) הירושלמי (פ"ז דשבת) והגהתי שם (וכן הוא בירושלמי (פ"ז דסנהדרין) ושם הוא כהגהתי ואמרינן שם ולא מתניתין היא קדשי מזבח מצטרפין זע"ז לחייב עליהם משום פיגול ונותר וטמא וכיון דאין מצטרפין חלוקים. וא"כ כלל הוא דכל שאין מצטרפים חלוקים וכמו דאמרינן בשבת (ד' ע"א) כל היכא דחלוקים לחטאות לא מצטרפי אלא ודאי דאין הטעם של מתניתין משום דבא משני לאוין אלא הטעם של המשנה משום דאין השיעורים שוים והיינו דווקא לר' יהושע או כמו דמוקי במסקנא משום דלא מייתבא דעתי' וע"כ כיון שאין חלוקים בעצם משום דשתי' בכלל אכילה ע"כ ליתא להאי כללא דאע"ג דלא מצטרפי אעפ"כ אינן חלוקים לחטאות אבל אם היו באים משני לאוין א"כ הם חלוקים לחטאות ג"כ וכמו דאמרינן בכריתות (ד' נ') אמר ר' אלעזר אמר ר' הושעי' כל מקום שאתה מוצא ב' לאוין וכרת א' חלק חטאת ביניהון וכן בירושלמי (פ"ז דשבת) ר"א בשם ר' הושעי' שני לאוין וכרת א' לאוין חולקין כריתות מ"ט על בשר אדם לא ייסך כו') ודוק: