נועם ירושלמי על קידושין ג:ו:ב

שם (ה"ו) מתניתין האומר לאשה התקדשי לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון ואעש' עמך כפועל דיבר עלי' לשלטון ועש' עמה כפועל מקודש' ואם לאו אינה מקודש' ובגמ' רב אמר והוא שנתן לה שו"פ אנן קיימין ר' אימי בעי קומי רבי וכל הדברים לא והוא שנתן לה שו"פ אנן קיימין (פי' דהי' סבור דהא דאמר ע"מ הוא רק בתורת תנאי וע"כ בעינן שיתן לה שו"פ וע"כ אומר דהא זה ודאי דבכל הקידושים של ע"מ בעינן שיתן לה שו"פ) אלא כיני במה שאדבר עליך לשלטון ודבר עלי' לשלטון בשו"פ מקודשת כו' במה שאעש' עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (פי' שצרי' שיהא שכר הפעולה ש"פ ובזה הוא מקדשה) (והוא כמו דאמרי' בש"ס דילן (ד' ס"ג) אמר ר"ל והוא שנתן לה שו"פ ובשכר לא והתניא בשכר שהרכבתיך כו' אינה מקודשת בשכר שארכיבך על החמור שאושיבך בקרון או בספינה מקודשת וכי תימא ה"נ בדיהיב לה שו"פ והא בשכר קאמ' כו' אמר לך ר"ל האי תנא ברא סבר אינה לשכירות אלא לבסוף ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף וכן הוא שיטת הירושלמי דבשכר נמי מקודשת) ואפשר לומר דאין זה מטעם דאינה לשכירות אלא לבסוף אלא דהירו' לטעמי' דהמקדש במלוה מקודשת וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ק דקידושין ה"ב) וכן בירושלמי (פ"ב דקידושין ה"א) דתני התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך והלכה ומצאתו שנגנב כו' אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת במלוה שיש לי בידך והלכה ומצאתה שנגנבה כו' אפי' לא נשתייר שם שו"פ מקודשת ורשב"א אומר משום ר"מ מלוה הרי היא כפקדון אם נשתייר שם שו"פ מקודשת ואם לאו אינה מקודשת (ולא כשיטת הש"ס דילן בקידושין (ד' מ"ז) שאומר דהאי ברייתא משבשתא היא ומתרץ להברייתא ובמלוה אעפ"י שנשתייר הימנה שו"פ אינה מקודשת) וע"כ סובר דבמה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת והוא אפי' אי אמרינן דישנה לשכירות מתחילה ועד סוף והוא משום דהמקדש במלוה מקודשת לפי שיטת הירו' ואף דאמרינן בירושל' (פ"ב דקידושין ה"ה) ר"ח בשם ר"י בקידושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע אפשר דסובר דהלכה כרשב"א דבעינן שישתייר שו"פ אבל מתניתין אפשר לומר דאתי כת"ק) ולקמן יתבאר עוד בזה:

עוד שם ר' בא בשם רב והוא שיחדה לו סלע במגדל במה קידשה כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו [ונראה לי שנתחלפו השורות וצ"ל במה קידשה וע"ז אומר ר' בא בשם ר' חייא בר רב והוא שיחדה לו סלע במגדל כהדא דתנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וצריך לבאר דמאי מקשה במה קידשה כיון שביארתי דהירושלמי סובר דלת"ק במלוה אפי' לא נשתייר שו"פ נמי מקודשת א"כ מה פריך במה קידשה ואיפשר לומר שסובר כרשב"א דאפי' במלוה נמי בעינן שנשתייר שו"פ וע"כ פריך במה קידשה וע"ז אומר והוא שיחדה לו סלע במגדל. ועוד איפשר לומר דפריך על הא שאומר דבמה שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וע"ז פריך במה קידשה ואע"ג שסובר דלת"ק המקדש במלוה מקודשת אך איפשר לומר שסובר דהטעם הוא משום דהוי כמקדש בהנאת מחילת מלוה וע"כ מקודשת אבל הכא אי איפשר לתרץ דמקודשת בהנאת מחילת מלוה דהא אומר דבשכר שאעשה עמך כפועל ועשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וא"כ א"א לומר בהנאת מחילת מלוה וכמו דאמרינן בירושלמי (פ"ב דקידושין ה"א) ר' יוסי בעא אדם נותן שו"פ על דינר שמא נותן שו"פ על שו"פ וכמו שביארתי שם דלא כהפ"מ שפי' בדוחק אלא שהפי' שסובר דהטעם דהמקדש במלוה מקודשת הוא דהוי כמקדש בהנאת מחילת מלוה וע"ז אומר אדם נותן שו"פ על דינר ע"כ הוי כמו המקדש בהנאת מחילת מלוה שזהו הנאה הבאה מחדש והוה כאלו נותן לה שו"פ וזהו דווקא בדינר אבל שמא אדם נותן שו"פ על שו"פ. וא"כ אם מקדש במלוה של פרוטה אינה מקודשת דהא אין אדם נותן שו"פ על שו"פ וא"כ איך אמר הכא דאם עשה עמה כפועל שו"פ מקודשת וא"כ קשה דהא המקדש במלוה אינה מקודשת. ואפי' לפי שיטת הירושלמי דלת"ק המקדש במלוה מקודשת ה א משום שמקדש בהנחת מחילת מלוה אבל הכא שאומר שאם עשה בשו"פ מקודשת וא"כ כל השכר הוא אינו רק שו"פ וא"כ תקשה וכי אדם נותן שו"פ על שו"פ וא"כ ליכא בהנאת המחילה שו"פ וע"כ אמר ר' בא בשם רב והוא שיחדה לה סלע במגדל כההיא דתנינן תמן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו וכמו שכתב הרשב"א דרב סובר דמטבע נעשה חליפין ולשיטת הש"ס דילן מפרש למתניתין דהיינו על מנת בתורת תנאי ותנא דידן סבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף דלשיטת הש"ס דילן המקדש במלוה אינה מקודשת כמו שביארתי ודו"ק]: