נועם ירושלמי על קידושין ב:ח:ד

עוד שם מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר' חגי בשם ר"ז בשאין דמיהן אמר ר' חנינא ז"א שמקדשין בגזילה כן הוא גירסת הרא"ש והרשב"א וכתב הרא"ש ירושלמי מכרן וקידש בדמיהן מקודשת ר"ח בשם ר"ז שאין תופסין דמיהן אמר ר' חנינא ז"ח שמקדשין בגזיל' (פי' לפיכך היא מקודש' שאין תופסין דמיהן לאיסור) ודייק מינה ר' חנינא שמקדשין בגזל דמאחר שאין דמיהן נכנסים תחתיהן לאיסור נשארו הן אסורין והמעות הן גזל בידו ואנן דקיי"ל קדשה בגזל לפני יאוש אינה מקודשת צריך לאוקמא כדפרישית (פי' כמו שמפרש תחילה דמיירי שמכרן לעובד כוכבים או לישראל והכיר בה דהוי מעות מתנה) ואי לאו הירושלמי כו' לא קשיא לך מידי דהני דמי לאו גזל הן בידו כי בתורת מקח באו לידו ואע"ג דמקח טעות הוא ישלם מביתו אבל הני זוזי להוצאה ניתנו אך לפי"ז תקשה לפ"מ שביארתי לעיל בירושלמי (ה"ו) שצ"ל זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה. ע"כ נראה לי לפרש הא דאמר ר' חגי בשם ר' זעירא בשאין דמיהם אין הפי' לפי שאין תופסין דמיהם שזהו פשוט בפי' המשנה דהטעם משום דאין תופסין דמיהם אלא דהפירוש הוא דאף על גב שאין תופסין דמיהן מ"מ המעות הם אינם של המוכר אלא של הקונה וצריך להחזיר המעות א"כ הוי המעות גזל ואין מקדשין בגזילה. ע"ז אומר בשאין דמיהם (פי' שאלו הדמים אינם של הלוקח אלא של המוכר משום דהני מעות לאו בתורת גזל באו לידו כי בתור מקח בא לידו ואע"ג דמקח טעות הוא ישלם מביתו אבל הני זוזי להוצאה ניתנה) (ועיין במה שביארתי לעיל (פ"ב ה"א) אלו איתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף (פי' שא"צ להחזיר הסלע בעצמו) וע"ז אמר ר' חנינא זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה כמו דאיתא בירושלמי דילן (פי' דקאי על הא דאמר ר' חגי בשם ר"ז בשאין דמיהן פי' שמתרץ דלמה לא הוי גזל) וע"ז אומר בשאין דמיהן וע"ז אמר ר' חנינא זאת אומרת שאין מקדשין בגזילה (פי' וע"כ משני בשאין דמיהם) וכמו שביארתי ודו"ק: