נועם ירושלמי על קידושין ב:ז:ב

(ה"ז) מתניתין המקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת כו' ובגמ' ר"א אמר דברי הכל ר"י אמר במחלוקת (פי' רישא דמתניתין המקדש בחלקו ד"ה היא דאף ר' יודא מודה בה) ר' יוחנן אמר במחלוקת (היא שנוי' וכר"מ אבל לר' יהודה מקודשת) תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי ושחוט ומקדשין בו את האשה ר' יהודה בן פזי בשם ריב"ל חי ולא שחוט ואמר ר"י בן פזי ר"מ יליף כל הקדשים מן מעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בו את האשה. ר' יודה יליף כל הקדשים מן הבכור מה הבכור מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים מקדשין בו את האשה מחלפא שיטתי' דריב"פ תמן הוא אמר בין חי בין שחוט והכא הוא אמר חי ולא שחוט תמן בשם גרמי' הכא בשם ריב"ל ואפי' תימר כאן וכאן בשם גרמי' במקדש מחיים ובראוי ליפול לו אחר שחיטה:

[הנה הפ"מ פי' מחלפא שיטתי' דריב"פ קשי' דידי' אדידי' דתמן הוא אומר כלומר דמפרש לטעם פלוגתיי' דר' יהודה דיליף מבכור וא"כ שמעת מינה דבכור מקדשין בו בין חי בין שחוט דהא במתניתין קתני המקדש בחלקו והיינו לאחר שחיטה לאחר שחלקו וקיליף לה מבכור אלמא בכור אפי' לאחר שחיטה מקדשין בו והכא הוא אומר דמפרש למתניתין דמעשר שני דווקא תמים חי קאמר ולא שחוט תמן בשם גרמי' משמיה דנפשיה קאמר והא דלעיל משמי' דרבי' אפי' תימר פי' דדחי לה הש"ס דאפי' תימר הא והא משמיה דנפשי' ולא קשי' דמתניתין דהכא דוקא במקדש מחיים איירי והא דקאמר בחלקו בחלק שראוי ליפול לו אחר שחיטה ושפיר יליף מבכור וכן פי' הק"ע והפ"מ הקשה ע"ז דא"כ מאי קא מתמה לקמן ואשה נכנסת היא לעזרה דילמא מחיים איירי ובחלקו הראוי ליפול לו מקדשה וכתב ונראה דלא קאמר הכי אלא לדיחוי' בעלמא כו' וכל דבריהם ופירושם הם דחוקים:

ע"כ נראה שהפי' הוא ר"א אומר דברי הכל (פי' דבזה כ"ע מודו דהמקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת (פי' דאע"ג דתנן הבכור מוכרין אותו תמים חי ובעל מום חי שחוט ומקדשין בו את האשה וא"כ תנן דמקדשין בו את האשה אך התם מיירי מחיים וע"כ מקדשין בו את האשה דמחיים לא אמרינן דמשולחן גבוה קא זכו והא דתנן הכא המקדש מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת מיירי לאחר שחיטה וע"כ אתי כדברי הכל דלאחר שחיטה אין מקדשין בו את האשה והתם דתנן דבבכור מקדשין את האשה מיירי מחיים (וכמו דאמרי' בקידושין (דף נ"ב) נימא מתני' דלא כריה"ג דתניא ומעלה מעל בה' לרבות קדשים קלים שהם ממונו דברי ריה"ג ומשני אפי' תימא ריה"ג כי קאמר ריה"ג מחיים אבל לאחר שחיטה משולחן גבוה קא זכו):

וע"ז משני הירושלמי דמתני' דהכא אתי כדברי הכל ולא תקשה ממתני' דתנן הבכור מוכרין אותו תמים חי כו' ומקדשין בו האשה דהתם מיירי מחיים דלא אמרינן משולחן גבוה קא זכו והכא מיירי לאחר שחיטה (וזהו דלא כשיטת הש"ס דילן בב"ק (ד' י"ג) דאמרי' שם מתנות כהונה קא אמרת שאני מתנות כהונה דכי זכו משולחן גבוה קא זכו ובמתנות כהונה קא זכו משולחן גבוה אפי' מחיים ג"כ וא"כ בבכור דהוי ממתנות כהונה אפי' מחיים נמי משולחן גבוה קא זכו וע"כ אמרי' שם והתנן בכור מוכרין אותו תם חי כו' ומקדשין בו את האשה ואמר ר"נ אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא בבכור בזה"ז דכיון דלא חזי להקרבה אית לי' לכהנים זכייה בגויה אבל בזמן שבהמ"ק קיים דחזי להקרבה לא וכן אמרי' בתמורה (ד' ז') עיין שם. אבל לשיטת הירו' מחלק בכל הקדשים קלים אפי' במתנות כהונה בין מחיים בין לאחר שחיטה וע"כ אמר ר"א דברי הכל ור' יוחנן אמר במחלוקת (פי' שתלוי במחלוקת דר"מ ור' יהודה ולא מחלק בין מחיים בין לאחר מיתה:

וע"ז אומר תמן תנינן הבכור מוכרין אותו תם חי כו' ומקדשין בו את האשה ריב"ל אומ' חי ולא שחוט (פי' וע"כ ניחא מתני' דהכא דהמקדש בחלקו מיירי לאחר שחיטה]. וע"ז אומר ואמר ר"י בן פזי ר"מ יליף כל הקדשים ממעשר בהמה מה מעשר בהמה אין מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים אין מקדשין בהן את האשה ר' יודא יניף כל הקדשים מן הבכור מה הבכור מקדשין בו את האשה אף כל הקדשים מקדשין בו את האשה מיחלפא שיטתיה דר"י ב"פ תמן הוא אומר בין חי בין שחוט והכא הוא אומר חי ולא שחוט (פי' דהיה סבור דהא דקאמר חי ולא שחוט היינו לתרוצי מתני' דתנן הכא דהמקדש בחלקו לא קידש ותנן במ"ש דבכור מקדשין בו את האשה וע"כ אמר דהא דמקדשין בו האשה היינו חי ולא שחוט) והא דתנן המקדש בחלקו לא קידש היינו שחוט וא"כ לא נצטרך לומר דהוא פלוגתא דר"י ור"מ וא"כ איך קאמר אח"כ דר"מ יניף כל הקדשים ממעשר בהמה כו' ר"י יליף כל הקדשים מבכור וא"כ משמע דפליגי לאחר שחיטה דאם מחיים איך יליף כל הקדשים מבכור הא מחיים בודאי אין לכהן כלום דבשלמא בבכור הוי מתנות כהונה מחיים אבל כל הקדשים הוא לאחר שחיטה וא"כ משמע דפליגי לאחר שחיטה ג"כ וא"כ אמאי אמר חי ולא שחוט הא כיון דיליף כל הקדשים מבכור וכל הקדשים אי אפשר מחיים דהא אכתי לא זכה בהן וא"כ פליגי בלאחר שחיטה ג"כ וא"כ אמאי קאמר בשם ריב"ל חי ולא שחוט הא אפשר לאוקמי בחי ושחוט ג"כ אתי כר' יהודה וע"ז אומר תמן בשם גרמי' הכא בשם ריב"ל אפילו תימר כאן וכאן בשם גרמי' במקדש בחיים ובראוי ליפול אחר שחיטה דבאמת לאחר שחיטה ממש כ"ע מודו דהמקדש בחלקו אינה מקודשת. והא דפליגי ר"י ור"מ בקדשים אי ילפינן מבכור או ממעשר בהמה והא זה הוא ודאי לאחר שחיטה דמחיים לית ליה זכיה. וע"ז משני במקדש מחיים ובראוי ליפול אחר שחיטה בכה"ג פליגי בקדשים אבל בלאחר שחיטה ממש לא פליגי ומתני' דתנן המקדש בחלקו מקדשי הקדשים ומקדשים קלים אינה מקודשת מיירי לאחר שחיטה ממש וכמו שאומר ר"א אמר דברי הכל הוא