נועם ירושלמי על קידושין ב:א:יז

שם חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת המתנה א ל הרי את מקודשת לי ה"ז מקודשת במה קידשה ר' חגי בשם ר' פדא רוצה היא שתהא מקודשת לו ויהא חייב לה סלע א"ר יוסי אלו אתמר כלי יאות סלע דרכה להתחלף. (והפ"מ פי' בדוחק מאוד והעיקר כמו שפי' הק"ע אלא שצריך לבאר יותר) והוא ע"פ מה שכתב הב"ש באה"ע (סי' כח סע"ב) דאם קדשה בגזל דידה ולא קדמה שידוכים ביניהם ונטלה ושתקה אינה מקודשת וכתב הב"ש באה"ע משום שיכולה לומר דידי שקלי מיהו מש"ס דילן משמע דאפי' במעות י"ל דידי שקלת דתני' בקידושין (דף יג) דיכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי מיהו אם גזל מעות ועשאן כספים דקנה בשינוי וחזר ועשה דמים וקידש אותה בהם בדלא שדיך ובדלא אמרה הן יש לומר דמקודשת דאינו אלא חוב בעלמא:

ועפ"ז יש לבאר הירושלמי דאם חטף הסלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת קאמר ר' חגי בשם ר' פדת רוצה היא שתהיה מקודשת לו ויהא חייב לה סלע א"ר יוסי אלו אתמר כלי יאות (פי' דשפיר איצטריך לטעמא דר' חגי דרוצה היא שתהיה מקודשת לו כו') אבל סלע דרכה להתחלף ולא אצטריך לטעמא דר' פדת משום דאינה יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי דכיון שיכול להתחלף ממילא הוי הסלע עצמו שלו ועיין בספרי נחלת יהושע (ס' ז) שכתבתי שם דא"כ משמע מהירושלמי דלא כשיטת הש"ס דילן דגם במעות יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי וכתבתי שםדמהירושלמי (ספ"ו דדמאי) משמע כשיטת הש"ס דילן דאמרינן שם ע"ה שאמר לחבר קח לי אגודת ירק כו' לוקח סתם פטור כו' ר' זירא אומר לא נתכוין המוכר לזכות אלא ללוקח ר' יוסא אומר לא נתכוין המוכר אלא לזכות לבעל המעות תני רשב"ג אם החליף את המעה צריך לעשר אמר ר' יוסי הד אמרה הנותן מעות לחבירו והחליפן חייב באחריותו עיי"ש מה שביארתי ע"ז. א"כ משמע דאם המעות בעין נתכוין לזכות לבעל המעות אלמא דלא אמרינן דסלע דרכו להחליף. אך איפשר לומר דהתם לא נתכוין לגזול וע"כ אם המעות בעין הוי המעות עצמן של המשלח. אבל הכא שחטף סלע מידה ונתנו לה בשעת מתנה אמר לה הרי את מקודשת לי וע"כ כיון שחטף הסלע מידה א"כ קנאו בגזילה אלא שצריך להשיב ובזה אמרינן דסלע דרכו להתחלף והוה הסלע הזה שלו אלא שצריך להשיב את הגזילה ויכול להשיב בסלע אחר וע"כ אינה יכולה לומר אין שקלי ודידי שקלי]: