נועם ירושלמי על כתובות ט:ט:ד
Noam Yerushalmi on Kesubos 9:9:4 (Noam Yerushalmi on Ketubot 9:9:4) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →שם ר' חייא בר אבא אשכח פרוזבולא דר' יונתן והוי פרי מיתן ליה אמר ליה לית אנא צריך ליה ותני כן נאמן המלוה לומר שטר זה פרעתיו וקרעתיו (והמפרשים נדחקו בזה) ואיפשר דמביא ראי' מהא דתני נאמן המלוה לומר שטר זה פרעתיו וקרעתיו (פי' אם הלוה תובע השטר לאחר זמן שפרעו נאמן המלוה לומר שקרעו בכדי שלא יעבור על ואל תשכן באהליך עולה וכמו דאיתא בכתובות (ד' י"ט) דאסור לאדם שישהא שטר פרוע בתוך ביתו וכן בירושלמי (פ"ד דכתובות ה' ג') ואל תשכן באהליך עולה זה שטר פרוע וע"כ נאמן דמסתמא לא עביד איסורא וה"נ בפרוזבול והוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' נ"ז) אמר ר"נ נאמן אדם לומר פרוזבול הי' לי ואבד ממני מאי טעמא כיון דתקינו רבנן פרוזבול לא שביק התירא ואכיל איסורא (ודלא כהק"ע והפ"מ) וע"ז אמר מתניתא אמרה כן כו' האשה גובה שלא בגט ובע"ח שלא בפרוזבול ואיפשר כן לא פרעתיו וקרעתיו והכא פרעתיו וקרעתיו והק"ע גריס ואיפשר כן לא קרעתיו והכא קרעתיו והכי פירושו ואפשר שיגבה בלא פרוזבול אלא ודאי שטוען פרוזבול הי' לי וקרעתיו א"כ הכא נמי נאמן והפ"מ פי' ואיפשר כן דקתני שלא בפרוזבול ומשמע דלא כתב פרוזבול כלל בתמי אלא לאו פרעתיו וקרעתיו קאמר והכא נמי כן ופרעתיו הוא סתירה וביטול כמו תפריעו את העם ממעשיו והוא דוחק וע"כ נראה לי דקאמר ואיפשר כן לא פרעתיו וקרעתיו והוא (ט"ס וצ"ל) אלא לא פרעתיו וקרעתיו (פי' ואיפשר כן אהא דתנן האשה גובה שלא בגט ואיפשר כן שהיא גובה שלא בגט הא הבעל יכול לומר לא גרשתיך וכמו דמקשה בכתובות (ד' פ"ט) ואי ליכא עדי גירושין במאי גבי' אלא ודחי בדאיכא עדי גירושין עסקינן אלא שהבעל אומר שכיון שאין בידה גט א"כ מוכח שפרע הכתוב') ע"ז אומר אלא לא פרעתיו (פי' שהבעל טוען שפרע והוא קרע את הגט וע"ז אומר מן הסכנה ואילך נאמנת לומר לא פרעתיו וקרעתיו (פי' שבאמת לא נפרעה הכתובה וקרעתיו מחמת הסכנה) והכא לא פרעתיו וקרעתיו (פי' דבפרוזבול נמי אין נאמן הלוה לומר שפרע והראי' שאינו מראה הפרוזבול ומסתמא קרע מחמת שנפרע החוב) וע"ז אומר מן הסכנה ואילך נאמן לומר לא פרעתיו וקרעתיו דבאמת לא נפרע עדיין החוב ואעפ"כ קרעתיו (והוא דלא כהק"ע והפ"מ). והק"ע הקשה דמאי קאמר מתניתא אמרה כן דהא מתניתא לא קמיירי אלא בשעת הסכנה ואיפשר לומר דבתמי' קאמר מתניתא אמרה כן כו' בתמי' דהא מתניתין אמרה דדווקא בשעת הסכנה אבל שלא בשעת סכנה לא ולפי מה שפסק הרמב"ם דמסכנה ואילך יכולים לומר אפי' שלא בשעת סכנה אתי שפיר הא דקאמר מתניתא אמרה כן בניחותא והא דמקשה בגיטין (ד' ל"ז) ממתניתין איפשר לומר דמקשה אהא דתנן וכן בע"ח שמוציא שטר חוב ואין עמו פרוזבול הרי אילו לא יפרעו ולפי הטעם של ר"נ מחמת דלא שביק התירא ואכיל איסורא א"כ אמאי אמר תחילה דבע"ח אינו נפרע שלא בפרוזבול ודו"ק]: