נועם ירושלמי על כתובות ג:ד:ד
Noam Yerushalmi on Kesubos 3:4:4 (Noam Yerushalmi on Ketubot 3:4:4) · נועם ירושלמי על כתובות · free full Hebrew text
Open in the reader →(ה"ד) בא עלי' עד שלא נתארסה ונתארס' לית מילתא דר' אחי אמרה שהוא נותן והתני תחת אשר ענה לרבות את היתומה לקנס דברי ריה"ג אמר ר' אחי תיפתר שבא עלי' עד שלא מת אבי' ומת אבי' כבר נראה ליתן לאביה הוא בא עליה עד שלא מת אבי' ומת אבי' והוא בא עלי' עד שלא נתארסה ונתארסה (פי' דכמו שבא עלי' עד שלא מת אבי' ומת אבי' אעפ"כ צריך ליתן לה קנס אע"ג שאם הי' בא עלי' משמת אבי' הי' פטור לריה"ג וה"נ אם בא עלי' עד שלא נתארסה ונתארסה חייב ליתן קנס אע"ג דאם הי' בא עלי' משנתארסה ונתגרשה הי' פטור ליתן קנס אעפ"כ כיון דבא עלי' עד שלא נתארסה חייב) ר' זעירא אמר רב חסדא בעא בא עלי' עד שלא נישאת ונישאת ממה דתימר תמן (כלומר בארוסה) דנמי תחת בעלה היא ונותן לאבי' וה"נ אעפ"י שתחת בעלה היא נותן לאבי' וכתב הפ"מ בבבלי (ד' ל"ט) קא פשיט לה דבשנתארסה דנותן לאבי' וכשנישאת לעצמה מטעמא דנשואין מוציאין מרשות האב לגמרי ואירוסין אין מוציאין מרשות האב כו' ומיהו האבעי' אליבא דר"ע מיתפרשא אם נימא עד שלא נישאת וניסת דמי לנתארסה וכדפי' התוס' שם והכא הבעי' שני' נמי אליבא דריה"ג כמו הבעי' ראשונה כו'.
[והנה התוס' בכתובות (ד' ל"ט) כ' דלר' יוסי הגלילי נהי דאמר אין לה קנס או משו' מיפק מרשו' דאב היא אלא גזה"כ דאין לה קנס וע"כ נא מבעי' לריה"ג דאפילו נתארסה הוי לאביה והירושל' מיבעי' לי' אליבא דריה"ג. אך הק"ע הקשה דמאי ראיה מייתי מאירוסין לנשואין וכמו דמחלק הש"ס דילן בכתובות (ד' ל"ט) הכי השתא התם הואיל ובוגרת מוציאה מרשות האב ונשואין מוציאה מרשות האב מה בוגרת בא עליה ובגרה לעצמה אף נשואין בא עליה ונישאת לעצמה אלא אירוסין מי קא מפקא מרשות האב לגמרי וא"כ מאי ראיה מייתי מאירוסין לנשואין ועוד יש לדקדק הא דקאמר כמה דתימר תמן תחת בעלה הוא נותן לאביה דאם קאי אהא דאירוסין מהו דקאמר תמן:
ע"כ אפשר לומר דקאי אהא דאמר לקמן (פ"ד דכתובות ה"ג) ר' יעקב בר אחא בשם ר' יצחק ממוציא שם רע למד ר"מ והתני ר' חיי' כו' ר' מנא בעא קומי ר' יוסי הגע עצמך הוציא שם רע עודה נערה ובגרה א"ל שמענו שנותן לאביה והוא כיון דמוציא שם רע היא תחת בעלה ואפ"ה הקנס לאביה ה"נ בבגרה והא ששאל אותו אם בגרה אע"ג דנכנסה לחופה א"כ נמי יצתה מרשות אביה אעפ"כ הוי לבעלה וא"כ ה"נ בגרה. אך דאיפשר לחלק כמו דאמרינן בכתובות (ד' מ"ה) דילמא כי חדית רחמנא היכא דלא אישתני גופא אבל אישתני גופא לא ובגרה אישתני גופא וע"ז אומר כמה דתימר תמן תחת בעלה הוא נותן לאביה והכא נמי תחת בעלה הוא נותן לאביה והא דאמר לקמן עודה נערה ובגרה יתבאר לקמן ודו"ק]: