נועם ירושלמי על כתובות א:א:ט

שם ר' יונה בשם ר' קריספא בוגרת כחביות פתוחה היא הדא דתימר שלא להפסידה כתובתה אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה ואתי כיי דר' חנינא כו' הדא דתימר שלא להפסידה מכתובתה כו' ואתי כיי דתנינן תמן בתול' אלמנה גרושה וחלוצה מן האירוסין כתובתן כו' בתולה אלמנה גרושה וחלוצה מן הנשואין כתובתן מנה ואין להם טענת בתולים הדא דאת אמר בכתובה מנה ומאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה ואתי כיי דתנינן תמן האוכל אצל חמי' ביהודה לא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שהוא מתייחד עמה הדא דמר לכתובה מנה ומאתים אבל לקיימה אינו רשאי מפני ספק סוטה ואתייא כיי דתנינן הנושא את האשה ולא מצאה בתולים כו' ואתייא כיי דתנינן תמן היא אומרת מוכת עץ אני והוא אומר לא כי אלא דרוסת איש את הדא דתימר בכתובה מנה ומאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה וכולהון מן ההיא דאמר ר' הינא בשם ר' אלעזר מצא הפתח פתוח אסור לקיימה משום ספק סוטה על דעתי' דר' אלעזר בוגרת אימתי היא נישאת בתולה מן הנשואין אימתי היא נישאת מוכת עץ כר"מ אימתי היא נשאת כו' ופי' הפ"מ על דעתי' דר' אלעזר דאמר טעמא דמתני' דנישאת ברביעי הוא משום טענת בתולים בוגרת דאין לה טענת בתולים וכן בתולה מן הנשואין וכן מוכת עץ לר"מ דאמר לקמן כתובתה מאתים ואין לה טענת בתולים אימתי היא נישאת כו':

והנה הק"ע כתב אהא דאמרי' בבוגרת אבל לקיימה אינו רשאי משום ס' סוטה כתב הרב במ"ל (ספי"א מהל' אישות) זהו תמי' בעיני כיון דהבוגרת דרכן בכך מאי ספק סוטה איכא וי"ל כיון דשוי' אנפשי' חתיכה דאיסורא וליכא אלא חד ספיקא אסורה עלי' משום ספק סוטה ולי נראה דהא דקאמר דבוגרת אסורה משום ס' סוטה היינו בשותקת אבל לא בדברת שזהו מחמת בוגרת וכמו דאמרי' לקמן (הלכה ו') הנושא את האשה ולא מצאה לה בתולים היא אומרת משארסתני נאנסתי כו' ר' ירמיה בפי מעתה אין טענת בתולים לא כר"ג וכר"א בשותקת ואפי' תימא במדברת באומרת מצא ואיבד ותהא נאמנת לית יכיל דאמר ר' אילא בשם ר' אלעזר מצא פ"פ אסור לקיימה משום ספק סוטה הכא איתמר נאמנת והכא איתמר אינה נאמנה תמן שניהן מודים בשהפתח פתוח. והנה הר"ן פי' לקמן דהא דאינה נאמנת היינו בשניהם מודים שהפתח פתוח אלא שהיא אומרת מצא ואיבד בכה"ג אינה נאמנת אבל בלאו הכי נאמנת וכתב הפ"מ שמשמע מדברי הר"ן שהירושלמי חזר בו ממה דקאמר דכולה פירקין הוא רק לענין מנה ומאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ס' סוטה. ולי נראה שהירושלמי סובר דלר' אלעזרודאי אסור לקיימה משום ספק סוטה אלא שהפי' הוא שמתחלה משו' דיש טענת בתולים לר"ג ולר"א בשותקת ואח"כ אמר דאינו צריך לזה דהא דפליג הוא רק לענין מנה ומאתים אבל לקיימה אינו רשאי משום ס' סוטה וא"כ אפי' במדברת נמי אסור לקיימה משום ספק סוטה וע"ז פריך הכא איתמר נאמנת והכא איתמר אינה נאמנת (פי' בבוגרת אמרינן דנאמנת במדברת אפי' לקיימה דהא תני' בכתובו' (ד' ל"ו) והבוגרת אין לה טענת בתולים) וע"ז אומר תמן שניהם מודים כשהפתח פתוח ע"כ במדברת מותרת משא"כ בשותקת והא דאמר ר' יונה בשם ר' קריספא בוגרת כחביות פתוחה היא דלקיימה אינו רשאי משום ספק סוטה היינו בשותקת וכן אפשר לומר דאפי' בתולה מן הנשואין דקאמר דלקיימה אינו רשאי משום ס' סוטה היינו בשותקת אבל לא באומרת שלא נבעלה:

ובזה יתיישב הא דאמר על דעתי' דר' אלעזר בוגרת אימתי היא נישאת בתול' מן הנשואין אימתי היא נישאת וק' דהא הירו' סובר דלקיימה אינו רשאי משום ס' סוטה וא"כ אמאי פריך אימתי היא נישאת דבודאי נישאת ברביעי משום טענת בתולין דכל החשש הוא משום איסור וכמו דאיתא בכתובות (ד' ט') אמר אביי אף אנן נמי תנינא בתולה נישאת ליום הרביעי ליום הרביעי אין ליום חמישי לא מ"ט כו' אי למיתב לה כתוב' ניתיב לה אלא לאוסר' עלי' וא"כ מאי פריך לר' אלעזר דבוגרת ובתולה מן הנשואין אימתי היא נישאת אלא ודאי דזהו דוקא בשותקת אבל לא במדברת וע"ז אומר דבוגרת ובתולה מן הנשואין איפשר דתנשא אפי' שלא ברביעי דמסתמא ימצא פתח פתוח ותטעון שזהו מחמת שהיא בוגרת וכן בבתולה מן הנשואין ואין צריך לתקן אולי תשתוק והא דבכל הבתולות תיקנו שתנשאו בד' אע"ג דלר"ג נאמנת במדברת אך זהו כמו שאומר דלר"א אפי' במדברת נמי אינו רשאי לקיימה משום ס' סוטה אבל בבוגרת וכן בבתול' מן הנשואין כיון דבמדברת נאמנת א"כ אין צריך שתנשא ברביעי וכן במוכת עץ כר"מ אם הכיר בה ואמרה תחילה שהיא מוכת עץ בודאי יכול לקיימה וע"ז אומ' אימתי היא נישאת. וע"ז אומר נשמעינה מן הדא אם יש עדים שיצאתה בהינומא ולא אדכר רביעי הדא אמרה דלית רביעי כלום (פי' דלא אמר הסימן שנישאת ברביעי אלא ודאי שאינם נישאות ברביעי ואפ"ה כתובתן מאתי' וכל זה הוא דלא כהפ"מ והק"ע ע"ש):