נועם ירושלמי על הוריות ג:ב:יג

שם אכל כזית עד שלא נתמנה כזית משנתמנה כו' ספק עד שלא הביא שתי שערות ספק משהביא שתי שערות מביא אשם תלוי אכל ס' כזית ואינו יודע אם ביוה"כ אכלו או קודם יוה"כ אכלו ס' כפרה כיפר אם ביוה"כ אכלו אם לאחר יוה"כ אכלו חברי' אמרין ס' כפרה כיפר א"ר מתני' לעולם אין ספק כפרה מכפר אלא על מיני דמים מתניתא מסייע לחברי' שבת ויוה"כ ועשה מלאכה ביה"ש מה נפשך יום הכיפורים הוא כיפר חול הוא מותר והתני ואכל א"ר יוסי בר בון באכילת היתר כו':

והנה בספרי נחלת יהושע כתבתי על הפ"מ שפי' דלבסוף דמסיק א"ר יוסי בר בון באכילת היתר פלוגתייהו הוא באכילת היתר והאיסור הוא מחמת שאכל ביוה"כ והספק הוא אם ביוה"כ אכלו אם לאחר יוה"כ אכלו ויוה"כ לא מכפר והוא תמוה דלמה אין יוה"כ מכפר כיון שהספק הוא אם אכלו ביוה"כ וממה נפשך אם אכלו ביוה"כ יוה"כ מכפר ואם אכלו אחר יוה"כ הרי לא עבר עבירה וא"כ אמאי אינו מכפר ובמאי קא מיפלגי ומה שפי' הפ"מ הוא דוחק:

ע"כ נ"ל דהפלוגתא הוא בס' אכילת איסור ואינו יודע אם ביוה"כ אכלו וא"כ כיפר יוה"כ או לאחר יוה"כ אכלו ולא כיפר יוה"כ וכ"ת א"כ במאי פליגי הא ודאי דצריך להביא א"ת כמו בכל הספיקות ע"כ נ"ל לבאר זה עפ"י מה דאמרינן בפ"ק דהוריות (דף ד') א"ר יוסי בר אבין כו' משל דסומכוס למה הדבר דומה לאדם שהביא כפרתו ביה"ש ס' מבעו"י נתכפר לו ס' משחשיכה נתכפר לו שאינו מביא א"ת ולא מיבעי' למ"ד כו' ופירש"י דביה"ש לית בי' חיוב מעלי' דליכא למימר משחשיכה נתכפר לי' שהרי ביה"ש כהרף עין ואין אדם יכול לעמוד עליו אם מן היום או מן הלילה ופטור כו':

והנה שם ביארתי דהטעם הוא דלא שייך א"ת אלא אם הספק הוא בעבירה עצמה אבל אם הס' הוא בכפרתו אם הביא כפרתו או לא כגון ס' הביא חטאתו מבעוד יום או משחשיכה לא שייך להביא ע"ז אשם תלוי כיון דהס' הוא בכפרה לא יכול להביא א"ת דילמא הביא כפרתו מבעו"י וכבר כיפר ונמצא דמביא חולין לעזרה ובהא פליגי בהוריות שם אם תלה בהוריית ב"ד לאחר שנודע להם ועל כן הוי ספק אם מתכפר בכפרה דידהו דמר מדמי לספק בחטא אם עשה בהוראת ב"ד וע"כ מדמי התם בהוריות (ד' ד') לאדם שאכל ס' חלב ס' שומן ונודע לו שמביא א"ת ומר מדמי לה לספק כפרה היינו לאדם שהביא כפרתו ביה"ש ספק מבעוד יום נתכפר לו ס' משחשיכה נתכפר לו שאינו מביא א"ת דהא חטא ודאי אלא דהס' הוא אם עשה עפ"י הוראת ב"ד וע"כ מדמי לה לס' כפרה וכל ספק כפרה כיפר דהיינו שאינו מביא אשם תלוי על זה דילמא הביא כפרתו מבעוד יום ונמצא שהוא חולין בעזרה דעל ספק זה לא חייבה התורה א"ת:

ובתוספתא (פ"ב דכריתות) איתא המביא חטאתו ושחטה ס' נזרק הדם ס' לא נזרק הדם יצא אם הי' מחוסר כפרה ס' חשיכה ס' לא חשיכה מביא חטאת העוף אלא דבס' כפרה אינו מביא א"ת (והא דקאמר בחטאת ס' נזרק הדם ובמחוסר כפורים קאמר ס' חשיכה ה"ט משום דחטאת באה קודם התמיד ע"כ אי איפשר לספוקי אם הוא חשיכה אבל במחוסר כפורים שבאה אחר התמיד כמו דאמרינן בפסחים (ד' נ"ט) ע"כ אומר ס' חשיכה ועיין בתוס' הוריות (ד' ד') ובפסחים (ד' נ"ט) הכא בחטאת העוף עסקינן כו' ודו"ק והטעם דמייתי חטאת העוף אפילו בספק כפרה הוא משום לתקוני גברא ועיין בספרי נ"י (ס' ו') שהארכתי בזה ובמ"ש הרמב"ם דאפי' בקרבן עולה ויורד וס' אם מחוייב קרבן אינו מביא חטאת העוף הבאה על הספק שאינו מביא רק במחוסרי כפרה אבל לא בקרבן שבא על חטא)]:

וא"כ נתבאר מזה דס' כפרה כיפר היינו שאינו יכול להביא חטאת אחרת משום ס' חולין בעזרה וגם א"ת נמי אינו יכול להביא דאינו יכול להביא א"ת אלא בס' חטא אבל בס' אם הביא כפרתו לא חייבתו התורה על זה א"ת ובזה יתבאר הירושלמי דפליגי אם אכל ס' איסור ביוה"כ ביה"ש והס' הוא אם אכל ס' איסור בעוד יום וכיפר עליו יוה"כ או שהי' לילה ולא כיפר עליו יוה"כ חברי' אמרין ס' כפרה כיפר (פי' דהרי הוא ככל ספק כפרה דהיינו שהביא חטאת ואינו יודע אם הקריב חטאתו מבעוד יום או משחשיכה דאינו יכול להביא לו חטאת אחרת ולא אשם תלוי משום ספק חולין בעזרה דעל ספק כפרה לא חייבתו התורה אשם תלוי וע"כ קיי"ל דספק כפרה כיפר וה"נ אם אכל ס' חלב ואינו יודע עדיין אם הי' עדיין יוה"כ וא"כ כבר כיפר יוה"כ או שהי' לאחר יוה"כ ע"כ נעשה כס' כפרה ואינו יכול להביא אשם תלוי א"ר מתני' לעולם אין ספק כפרה מכפר אלא על מיני דמים (פ' דהא דאמרינן ס' כפרה כיפר היינו דוקא במיני דמים כגון הביא חטאתו ס' מבעוד יום ס' משחשיכה זה אינו יכול להביא אשם דהאשם אינו בא אלא בספק בחטא אבל אם הס' הוא בכפרה אינו מביא א"ת אבל בספק אם כיפר יוה"כ ואינו צריך להביא א"ת או לאחר יוה"כ וצריך להביא א"ת זה לא הוי כמו ספק כפרה אלא כמו ס' בחטא כיון דהכפרה הוא תיכף להחטא ע"כ לא חל החטא כלל ואין החטא אלא דווקא אם אכל אחר יוה"כ וע"כ הוי כמו ספק בחטא ומביא א"ת וע"ז א"ר מתני' לעולם אין ספק כפרה מכפר אלא על מיני דמים היינו דווקא בהביא חטאת ספק מבעוד יום ס' משחשיכה:

וע"ז קאמר מתניתא מסייע לחברי' שבת ויוה"כ ועשה מלאכה ביה"ש ונ"ל דהאי שבת ויוה"כ אין הפי' שבת ויוה"כ שבת הסמוכה ליוה"כ כמו שפי' הפ"מ אלא שבת ויוה"כ היינו שבת שחל ביוה"כ וכה"ג אמרינן בחולין (ד' ק"א) שבת ויוה"כ שגג ועשה מלאכה דהיינו שבת שחל ביוה"כ וקאי אתוספתא דכריתות (פ"ב) יוה"כ שחל להיות בשבת ועשה מלאכה בין מלפניו בין מלאחריו פטיר מא"ת שכל היום מכפר והא דקתני שבת ויוה"כ הוא איידי דבעי למיתני הפלוגתא עשה מלאכה בחצי היום ר' ישמעאל מחייב שתי חטאות ור' עקיבא פוטר שר' ישמעאל אומר חייב על השבת בפני עצמו ויוה"כ בעצמו וכמו דפליגי בחולין (שם) וע"כ מקשה מתוספתא דקתני דאם עשה מלאכה בין מלפניו בין מלאחריו פטור מא"ת אלמא דמתניתא מסייע לחברי' דאמרין ס' כפרה כיפר וכמו שביארתי דאינו חייב אשם תלוי אלא בס' בחטא וס' דיוה"כ או קודם חשיכה או לאחר חשיכה נעשה כס' כפרה ועל ספק כפרה אינו מביא אשם תלוי וע"ז דחי דממתניתא אין ראיה דהתם ממ"נ יוה"כ הוא כיפר חול הוא מותר וע"כ פטור מאשם תלוי אבל לעול באכל ס' חלב במוצאי יוה"כ ביה"ש חייב להביא א"ת דילמא היה לאחר יוה"כ וע"כ נעשה כמו בספק בחטא ואין ס' כפרה מכפר אלא על מיני דמים כמו שביארתי ופריך והתניא ואכל (וקס"ד דמיירי באכילת ספק איסור אלמא דאפי' באכילת ס' איסור נמי פטור מא"ה) א"ר יוסי בר בון באכילת היתר וע"כ פטור מא"ת משום דממ"נ הוא אם יוה"כ הוא כיפר חול הוא מותר אבל בספק אכילת איסור מחייב להביא א"ת דאין ס' כפרה מכפר אלא על מיני דמים ועיין בפ"מ שפי' כל הסוגיא באופן אחר ואין מן הצורך להאריך בדחוקיו כמו שיראה המעיין והעיקר כמו שביארתי]: