נועם ירושלמי על הוריות ב:ז:ד

שם (ה"ז) מתניתין כל מצות שבתורה שחייבין על זדונה כרת כו' היחיד מביא כשבה ושעירה כו' ר' אליעזר אומר הנשיא מביא שעיר ובגמ' א"ר יוחנן לא אמר ר"א אלא מפני כריתות (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן (ספ"ב דהוריות ד' ט') ר"א אומר הנשיא מביא שעיר א"ר יוחנן לא אמר ר"א אלא בטומאת מקדש וקדשיו הואיל ונאמר בו כרת כבקבוע (פי' אבל בשמיעת קול וביטוי שפתים לא מיחייב ר"א שעיר הואיל ואין בהם כרת רק שהתורה חייבה קרבן עולה ויורד ע"כ אינו מחייב ר"א שעיר):

ואמרינן שם בירושלמי רב הושעי' בעי מעתה אפי' בקבוע א"ר יונה מסבר סבר ר' הושעי' שנעקר מכל הפרשה אלא כהדיוט עשיר עביד ליה ר' אליעזר א"ר מנא אין כהדיוט עשיר עביד ליה ר' אליעזר אפי' על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים נמי דהני לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים שאינו מביא שעיר אלא שעירה על מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו כו':

[והנה בספרי נועם ירושלמי כתבתי שם על הפ"מ שנדחק בדחוקים גדולים בפירושו וביארתי שם שהפי' הוא דבעי רב הושעי' לר"א דמחייב שעיר היינו מחמת שהוא מחייבי כריתות וע"כ מחייב ר"א בעיר ע"ז אומר אפי' כקבוע (פי' שא"כ יהא מביא אשם תלוי נמי כמו שמביא בקבוע דעל קרבן עולה ויורד אינו מביא אשם תלוי וכמו דאמרינן בהוריות (ד' ח') דאין אשם תלוי בא אלא על ספק חטאת קבועה וכן אמרינן בירושלמי שם וכמו דתנן אין מביא אשם תלוי על עשה ועל ל"ת שבמקדש) וע"כ אומר דלר"א שאומר שמביא שעיר (פי' כמו שמביא על שאר עבירות אם שגג בעבירה שיש כרת על זדונו א"כ מביא אשם תלוי נמי כמו שמביא על ספק חטאת קבוע) וכן אמרי' בש"ס דילן בהוריות (ד' ט') א"ר יוחנן מודה ר"א שאין מביא אשם תני תנא קמי' דרב ששת אשם תלוי בא על טומאת מקדש וקדשיו א"ל דאמר לך מני ר"א היא דאמר הואיל ונאמר בו כרת כקבוע מייתי נשיא שעיר עליו והא אמר ר' יוחנן מודה ר"א שאין מביא אשם תלוי קשי'.

וע"ז אומר בירושלמי ר' הושעי' בעי מעתה אפי' בקבוע (צ"ל כקבוע) (פי' שיהי' דין לגמרי כמו בחטאת קבוע ומביא אשם תלוי כמו בקבוע) וע"ז אומר אמר ר' מנא מסביר סביר ר' הושעי' שנעקר מכל הפרשה ופי' דהא דמחייב ר"א אינו מחמת הפרשה דקרבן עולה ויורד אלא מחמת שהוא כשאר חייבי כריתות שהנשיא מביא שעיר). אלא כהדיוט עשיר עביד לי' ר"א (פי' שהחיוב הוא מצד הפרשה דקרבן עולה ויורד) וכהדיוט עשיר עביד לי' ר"א אפי' על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים (פי' שיתחייב ע"ז אעפ"י שאין בהם כרת אך מחמת חיוב הפרשה של קרבן עולה ויורד) וע"ז אומר אמר דתני (צ"ל תני) לא נחלקו ר"א וחכמים על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים שאין מביא שעיר אלא שעירה ועל מה נחלקו על טומאת מקדש וקדשיו שר"א ס"ל הואיל והוא בהכרת (פי' וע"כ נותנים עליו החומר של שאר כריתות אבל מ"מ החיוב הוא מחמת הפרשה של קרבן עולה ויורד):.

ו"זע אומר למה אינו מביא שעיר אלא שעירה התיבון הרי משיח כו' הרי אינו מביא שעיר אלא שעירה ונראה לי שיש כאן ט"ס וכצ"ל התיבון למה אינה מביאה שעירה אלא שעיר כיון דהחיוב הוא מצד הפרשה א"כ אמאי מביא שעיר וכ"ת דכיון דהוי כרת ע"כ נותנים עליו החומר של שאר חייבי כריתות וע"ז אומר הרי נשיא בעובד כוכבים אינו מביא שעיר אלא שעירה (פי' ואין נותנים עליו החומר של שאר חייבי כריתות) אלא ודאי שסובר ר"א שנעקר מכל הפרשה וא"כ שפיר בעי רב הושעי' מעתה אפי' כקבוע ועיי"ש שהארכתי בזה]:

וכעת נראה לי לבאר שיהי' הגירסא כמו דאיתא בירושלמי והוא דפריך למה אינו מביא שעירה אלא שעיר (כצ"ל) (פי' דאם לא נעקר מכל הפרשה אלא כהדיוט עשיר א"כ למה אינה מביאה שעירה אלא ודאי שנעקר מכל הפרשה א"כ מעתה אפילו בקבועה (הוא כמו שביארתי שיביא אשם תלוי כמו בקבועה וכמו דאיתא בירושלמי לעיל (ה"ה) מצות מצות מה מצות שנאמר להלן בקבועה אף כאן בקבועה (פירוש שאינו מביא אשם תלוי רק קבועה) וע"ז אומר התיבון הרי משיח ועובד כוכבים הרי איןמביא שעיר אלא שעירה וצ"ל אינו מביא פר אלא שעירה. וא"כ בודאי הרי אין דינו ככל הפרשה והראי' שאינו מביא פר אלא שעירה (פירוש ואעפ"כ אינו מביא אשם תלוי) וכמו דאיתא בסנהדרין (דף ס"א) ושוין שאינו מביא אשם תלוי וכמו דאיתא בירושלמי לעיל נפש לרבות הנשיא (פירש הפ"מ דקאי אאשם תלוי דכתיב בי' אם נפש כי תחטא כי לרבות הנשיא מרבה המשיח בחטאה בשגגה את שהוא בשגגה מעשה יצא משיח שאינו בשגגת מעשה וכרבי דו אמר משיח בשגגת מעשה הוא את שהוא בשגגת מעשה לכל הדברים יצא משיח שאינו בשגגת מעשה לכל הדברים אלמא אעפ"י שאינו מביא קרבנו דהיינו פר אעפ"כ אינו מביא אשם תלוי אפילו לרבי דאמר בשגגת מעשה וא"כ איפשר דה"נ אעפ"י דהא דהנשיא מביא שעיר הוא משום דהוי חייבי כריתות אעפ"כ לענין שעיר יש לו דין כל אותה הפרשה שאינו מביא אשם תלוי ודו"ק: