נועם ירושלמי על הוריות א:ב:ה

עוד שם כיני פשיטא לך תולדות הורי' כהורי' הורי' בהוריה מהו שיצטרפו וגס בזה נדחק הפ"מ מאוד ולי נראה שנתחלפו השורות (וכצ"ל) אין כיני פשיט' לך תולדות הורי' כהורי' שתי הוריו' בעבירה אחת מהו שיצטרפו האיך עבידא אכלו רוב ושחטו רוב (פי' אין כיני פשיטא לך תולדות הורי' כהורי' פי' אם תימצי לומ' דתולדות הורי' כהורי' וא"כ ב"ד חייבין נמי על הא ששחטו רוב דכיון דהורו ב"ד שחלב מותר א"כ הוי קרבנותיה' שהפרישו חולין ומותר לשוחט' וע"כ מיבעי' לי' אם מצטרפין האיך עבידא אכלו רוב ושחטו רוב (פי' שהאוכלים עם השוחטים הי' רוב) או שצ"ל אכלו ושחטו רוב דכיון דמה ששחטו הי' מחמת שהורו ב"ד שחלב מותר ואם כן לא הוי קרבן וע"כ מותר לשוחטו והיינו אם תימצא לומר דתולדות הורי' כהורי' הוא ע"כ מיבעי' ליה אם מצטרפין דהא הכל היה על ידי הוראה אחת.

ואח"ז צריך לגרוס הורי' בהורי' מהו שיצטרפו דהיינו מיעוט בחלב ומיעוט בדם (וכמו דמיבעי' לי' בהוריות מיעוט בחלב ומיעוט בדם מהו) הכא כיון דאין איסורו שוה לא מצטרפו או דילמא כיון דקרבנן שוה מצטרף ואח"ז צריך לגרוס שתי הוריות בעבירה אחת מהו שיצטרפו ואח"ז צריך לגרוס הורו ב"ד חלב כוליא של ימין מותר ושל שמאל ולו מכסה אסור חזרו והחליפו (פי' דמיבעי' ליה אם מצטרפין כמו דמיבעי' ליה בהוריות (שם):

ואח"ז צריך לגרוס אכלו רוב בראשונה ורוב בשניה אין תימר מצטרפין (פי' כשאכלו מיעוט דהאי חלב ומיעוט השני בחלב אחר וע"כ אכלו רוב בראשונה ורוב בשני' אינם חייבין רק אחת כיון דהוי כמו איסור א') ואין תימר אין מצטרפין חייבין שתים (פי' דכיון דאין מצטרפין ברוב א' וע"כ בתרי רובי חייבין שתים) ובכאן צריך לגרוס על דעתי' דר"מ חייבין אחת ועל דעתי' דר' שמעון חייבין שתים:

[והנה הפ"מ נדחק בכל הלכה זו וגם בזה נדחק שפי' על דעתי' דר"מ דאמר בתר החטא אזלינן כו' עיי"ש וכבר כתבתי בספרי נחלת יהושע (ס' כ"ב) שפירושו תמוה דהא הבעי' הוה אי הוי הוראה אחת ומצטרפין ואינם חלוקים בשאכלו רוב מזה ורוב מזה ואי אין מצטרפין חייבין שתים כמו שביארתי וא"כ מה תלוי בהא דר"מ ור"ש אי אזלינן בתר החטא או לא ובהוריות (ד' ג') איבעי' להו הורו ב"ד שחלב מותר ועשו מיעוט הקהל וחזרו בהן ב"ד הורו ועשו מיעוט אחר כו' ולא תלי בהא דר"ש ורבנן ובאיבעי' דמרובין ונתמעטו תלי בפלוגתא דר"ש ורבנן ועוד אמאי קאמר ר"מ הא סתם רבנן פליגי עלי' בזה]:

ע"כ נראה לי כמו שכתבתי שם בספרי נחלת יהושע והוא כמו דאיתא בעבוד כוכבים (ד' ס"ו) תבלין שנים וג' שמות עיי"ש בתוס' דאם היו שני מינים אפילו משם א' אין מצטרפין ושם אמרינן ר"מ אומר מניין לכל איסורים כו' שמצטרפים זה עם זה וכן בירושלמי (פ"ב דערלה) מצטרפין זה עם זה בין כו' כדי ליתן טעם דברי ר"מ ר"ש אומר אינם מצטרפין וע"ז אומר על דעתי' דר"מ חייבין אחת (פי' משום דמצטרפין זה עם זה) על דעתי' דר' שמעון חייבין (פי' משום דהוי כמו שני מינים) וע"ז אימר אכלו מיעוט בראשונה ומיעוט בשני' על דעתי' דר"מ חייבין אחת והוא משום שמצטרפין ועל דעתי' דר"ש פטורין (פי' שפטורין לגמרי משום דאין מצטרפין) ודו"ק]: