נועם ירושלמי על גיטין ח:ד:ג

שם (ה"ד) מתניתין ב"ש אומרים פוטר אדם את אשתו בגט ישן וב"ה אוסרין ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה כו' ובגמ' אנן תנינן מאחר שכתבו לה אית תניי תני מאחר שנתנו לה מ"ד מאחר שכתבו לה מסייע לב"ש מ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' מ"ד מאחר שכתבו לה מסייע לב"ש פי' זהו רבותא אליבא דב"ש דאפי' נתייחד עמה בין כתיבה לנתינה אין חוששין) ומ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' זהו חידוש אליבא דב"ה דאפי' לאחר הנתינה חוששין אבל מ"ד לאחר שכתבו לה מסייע לב"ש דאע"ג דלא נתגרשו עדיין כלל אפ"ה אין חוששין שמא נתייחד עמה ואף דב"ש במקום ב"ה אינו משנה א"כ לישמועינן רבותא יותר אליבא דב"ה ולתניי' אחר שנתנו לה. אך אעפ"כ כח דהתירא עדיף וע' שפת הנחל (דרוש י"א) מה שהבאתי מהתו' דביצה (ד' ב') דאמרינן התם אדמיפלגי בביצה לפלגי בתרנגולת להודיעך כחן דב"ש דבנולד שרי ולפלגי בתרנגולת להודיעך כחן של ב"ה דבמוקצה אסרי וכ"ת כח דהתירא עדיף כו' ועיין שם מה שהבאתי מהתוס' דעירובין (ד' ע"ב) דכח דהתירא דב"ש עדיף לא חשיב כ"כ דב"ש במקום ב"ה אינה משנה עיי"ש:

וע"כ אומר מאן דאמר מאחר שכתבו מסייע לב"ש (פי' דמסייע לב"ש דאע"ג דב"ש במקום ב"ה אינה משנה אעפ"כ כח דהתירא עדיף וע"כ משמיענו חידוש אליבא דב"ש מחמת דכח התירא עדיפא) ומאן דאמר מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה (פי' שרוצה להשמיענו אליבא דב"ה אע"ג דלב"ש הוא כח דהתירא אף עפ"כ כיון דב"ש במקו' ב"ה אינה משנה ע"כ משמיענו חידוש אליבא דב"ה דאפילו לאחר שנתנו לא יגרש בגט ישן ולא החידוש שאליבא דב"ש אע"ג דלב"ש הוא כחא דהתירא הוא משום דב"ש במקום בית הילל אינה משנה) וע"ז אומר מ"ד מאחר שנתנו לה מסייע לב"ה ודו"ק: