נועם ירושלמי על גיטין ח:א:ג

הזורק גט לאשתו והיא בתוך ביתה או בתוך חצירה ה"ז מגורשת כו' ובגמ' וגינתה וחצירה אינן משועבדין לאיש לאכילת פירות ר' יהושע בשם ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ר' יצחק בר חקולה בשם ר' הושעי' אפי' לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ואתי' דר' ינאי כרבנן ודר' הושעי' כר' מאיר דר' ינאי כרבנן דרבנן אמרין על ידי שיד העבד כיד רבו כו'.: (ובכאן יש ט"ס וחילוף השורות) וצ"ל דרבנן אמרי ע"י שאין יד העבד כיד רבו הוא זכה גיטו מידו וגינתה וחצירה הואיל והן משועבדין לאיש לאכילת פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך (פי' דלרבנן לא אמרינן גיטה וחצירה באים כאחת) והא דהעבד משתחרר הוא מחמת שאין יד העבד כיד רבו וע"כ אומר ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך וקשי' על דרבנן הוא יד העבד כיד רבו והוא זכה גיטו:

והנה בכאן נדחק הפ"מ וע"כ נראה לי שנתחלפו אח"כ והוא ט"ס וצ"ל וקשי' על דר"מ הוא) ובכאן צ"ל ודר' הושעי' כר"מ דר' מאיר אמר על ידי שאין האשה כיד בעלה והוא (ט"ס וצ"ל) על ידי שיד האשה כיד בעלה היא זכתה גיטו מידו וגינתה וחצירה אעפ"י שהן משועבדין לאכילה פירות אפילו לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך (והוא משום דלר"מ צריך לומר דגיטו וידו באים כאחת) וא"כ אפי' לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך (ובכאן צ"ל וקשי' על דר"מ הוא יד העבד כיד רבו והוא זכה גיטו (פי' דיד האשה לא קשי' כלכך וכמו דאמרי' בגיטין (ד' ע"ז) א"ל רבינא לרב אשי רבא יד האשה קא קשי' לי נהי דקני לי' למעשה ידי' ידי' גופא מי קני א"ל רבא יד עבד קא קשי' לי ולמ"ד בשטר ע"י עצמו יד עבד כיד רבו דמי' אלא גיטו וידו באים כאחת הכא נמי גיטה וחצירה באין כאחת) וע"ז אומר וקשי' על דר"מ הוא יד העבד כיד רבו והוא זכה גיטו (פי' דמהאשה לא קשי' כל כך מחמת שאינה משועבדת רק למעשה ידי' ע"כ לא אמרינן גיטה וחצירה באים כאחת וא"כ אם נתן בחצירה צריך לכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך: אך יד העבד קא קשי' דאיך משתחרר וא"כ צריך לומר דגיטו וידו באים כאחת וע"כ סובר ר' הושעי' דאפי' לא כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ועוד יתבאר לקמן בזה:

עוד שם נפלו לו נכסים ולה אפי' כתב כמו שלא כתב הי' נשוי את בת אחיו אפי' כתב כמו שלא כתב (ופי' הפ"מ נפלו לו נכסים ולה בשותפות אפילו כתב דין ודברים אין לי בנכסיך כמו שלא כתב כלומר באלו הנכסים של שותפות דמסתמא לא הי' כונתו לסלק עצמו אלא מנכסים שלה לבדה הי' נשוי את בת אחיו פירושא דרישא הוא כלומר והיכי דמי שנפלו לו בשותפות כגון שהי' נשוי בת אחיו והיא בת יורשת וחולקין בירושת אביו): [ולי נראה דהא שכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך היינו שאין לבעל פירות של הנכסים שלה אבל אם יש להם בשותפות וא"כ כיון שלא נתחלק א"כ בכל חלק וחלק יש שותפות הבעל וא"כ אגיד גביה וכמו דאיתא בנדרים (רפ"ה ה"א) רבנן אמרי כל חלק וחלק של שותפות הוא ראב"י אומר זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו ואפי' לראב"י שיכול לומר לתוך שלי אנינכנס היינו דווקא אם הוא נכנס לצרכו ע"כ אמרינן דיש ברירה וכבר הקשו על זה דהא אנן קייל"ן דבדאורייתא אין ברירה וכתבו הפוסקים בשם ר"ת דהטעם הוא משום דויתר מותר כו' ואפי' לפי מה שכתב הר"ן (שם) דבחצר השותפין בשעה שכל אחד משתמש הוא שלו וכמו שהאריך בזה הר"ן בנדרים (דף מה). אך זהו דווקא אם הוא משתמש לצרכו אבל אם זורק לה גט א"כ לא נשתמשה כלל וע"כ הוי של שותפין ולא זכתה בהגט וכמו שביארתי בספרי נחלת יהושע (ס' כג) על הירושלמי (פ"ה דנדרים ה"א) ר' יוחנן בשם ר' ינאי השותפים קונים זה מזה בחצר וחייבים זה בנזקי זה אמר ר' בון בר כהנא באומר צבור ואקנה (צ"ל ותקנה) אבל אם צבורין לא קנה עד שיטלטל. והנה הפ"מ פי' שם בדוחק. וכתבתי שם שנראה לי שהפי' הוא כמו שביארתי בספרי עמק יהושע (ס' יא) דבחצר השותפין בשעה שכל אחד משתמש הוא משתמש בשלו וכמו שהאריך בזה הר"ן בנדרים (דף מה) וע"כ אם היו צבורין מתחילה לא קנה מטעם חצירו דכיון שהראשון נשתמש בה מתחילה ונעשית חצירו וא"כ איך יהיה חצירו של השני במה שזה מקנה לו חפצו והוא משתמש בה עכשיו ונעשית חצירו דכיון דלא הוי עדיין חצירו א"כ אין החפץ נקנה לו בזה ולא אמרינן דעי"ז החפץ נעשית חצירו דבשעה שמניח בה חפצו נעשה חצירו שלו וע"כ קנה החפץ וחצרו וחפצו באים כאחת כמו דאמרינן גבי גט דכל שהוא מטעם קנין לא אמרינן דבאים כאחת וכמו שביארתי שם דלא אמרינן גיטו וידו באים כאחת אלא דווקא גבי גט דבגט אשה ושיחרורי עבדים הוא אינו בתורת קנין שמקנה את האשה או את העבד לעצמו דהא יכול לגרש או לשחרר בע"כ וע"ז אמרינן בגיטין (דף עו) דגיטו וידו באים כאחת משא"כ מה שהוא בתורת קנין לא נוכל לומר דגיטו וידו באים כאחת ולא נוכל לומר שיזכה את החצר ע"י השטר המונח בחצר דכיון דעדיין לא קנה את החצר א"כ אינו מונח השטר בחצר וכמו שכתב הקצה"ח בה' מקח וממכר (ס' ר) וע"ז אמר' ר' בון בר כהנא באומר צבור ותקנה וע"כ כיון שאמר לו צבור ותקנה א"כ מטלטל החפץ ומניחו וכל מקום שהוא מהלך הרי הוא שלו אבל אם היו צבורין לא קנה כגון שהיו צבורין מתחילה לא קנה דגבי קנין לא אמרינן דבאים כאחת שיהיה חצירו מחמת החפץ המונח בתוכו והחפץ יהיה שלו ע"י החצר זה לא הוי גבי קנין]

וע"ז אמר הכא בירושלמי הי' נשוי, את בת אחיו אפי' כתב כמו שלא כתב והוא משום שבחצר כל מקום ומקום הוא של שותפות וא"כ לא הוי חצר דידה ואע"ג דאיפשר לומר דכיון דזורק לה הגט א"כ נקנה החצר ע"י הגט המונח בחצר אעפ"כ לא הוי גט:

אך לפי"ז היינו דווקא אליבא דר' ינאי שסובר כרבנן דלא אמרי' גבי גט גיטה וחצירה באים כאחת וע"כ אמר ר' ינאי עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך וע"ז אומר אעפ"י שכתב במאן דלא כתב אבל אליבא דר"מ א"כ איפשר לומר דכיון דאמרי' דגיטו וידו באשה וכן בעבד השיחרור וידו באים כאחת וא"כ בחצר השותפין כיון שזרק לה הגט א"כ נקנה החצר ע"י הגט שלה המונח על החצר וא"כ בשעה ההיא הוי החצר שלה וגיטה וחצירה באים כאחת והא דאמר אעפ"י שכתב לה כמו שלא כתב היינו לרבנן דבעי כתיבה ולא אמרינן גיטה וחצירה באים כאחת משא"כ לר"מ דלא בעי כתיבה משום דאמרינן גיטה וחצירה באים כאחת א"כ אפי' בכה"ג נמי תיהוי גט ויש לדחות ודו"ק: