נועם ירושלמי על גיטין ד:א:ב

עוד שם עשה שליח להוליך את הגט צריך ליתנו לה בפני שנים ואין השליח עולה לו משום שני' הלך השליח לבטל את הגט צריך לבטלו בפני ב' והשליח עולה משום ב' (ע' בס' נ"י סי"ז במה שביארתי שם בהא דאין אדם מבטל שליחותו בדברי') וא"כ קאי אאם לא הגיע לשליח דצריך לבטלו בפני שנים ואף דתיקן ר"ג שלא לעשות ב"ד ממקום אחר ולבטל אעפ"כ יש נפקא מינה אם ביטלו דלרבי דאמר ביטלו מבוטל אעפ"כ בפחות משנים לא הוי ביטול וכמו שכ' התוס' בגיטין (ד' ל"ג) ואומר ר"י דנפקא מינה לרבי דאמר לקמן אם ביטלו מבוטל ופסק רב נחמן כותי' ומודה רבי דאם ביטלו בפני ב' לרב ששת או בפני א' אפילו לרב נחמן דאינו מבוטל דאפי' קודם תקנת ר"ג לא הי' מבוטל כו' רק שהתוס' כתבו משום חשש ממזירותולהירושלמי הוא משום דחומר הוא בעריות שאינו יכול לבטל שלא בפני השליח אלא בפני שנים וכמו שמקשה הירושלמי לקמן (פ"ד ה"ב) לית הדא פליגא על ריש לקיש דר"ל אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים ומשני פתר לה בב"ד שכחו מרובה ולר"י הוא משום חומר בעריות וע"כ אם בטלו שלא בפני שנים לא הוי ביטול ועי' באה"ע בב"ש (סי' קמ"א ס"ק צ"ב) ובמ"א יתבאר:

שם בירושל' הלך לבטל את הגט כו' באיסטרטרי' אמר לי' ההוא גיטא דיהב' לה אמ' לי' יבילי לה מי משתעי שמע נפיל מיני' כו' אמר ליה יבילי לה ואמרת לי יהא לי בידך מאחר שיש ביד לגרש נאמן או מאחר שנמצא בידו אינו נאמן ופי' הפ"מ שהשיב השליח שכבר נתן לידה והיא החזירה לו ואמרה יהא לי לפיקדון בידך ולי נראה שהיא אמרה יהא לי בידך דהיינו שיהא שליח לקבלה שהירושלמי לשיטתיה שסובר דאע"ג דלא חזרה שליחות אצל הבעל נמי יוכל להעשות שליח לקבלה וכמו שביארתי בירושלמי (ספ"ב דגיטין) על הא שאומר הגע עצמך שעשת עשר שנים ברומי ונישאת אמר ר' יוחנן מתניתין כשאמר לה אל תגרשי אלא במקום פלוני וכתבתי שם בהוא כמו דאמרינן בגיטין (דף כד) אלא דאמר לה הוי שליח להולכה עד דמטית התם וכי מטית התם הוי שליח לקבלה וקבלי את גיטיך ופריך והא לא חזרה שליחות אצל הבעל כו' ושיטת הירושלמי דאע"ג דלא חזרה שליחות אצל הבעל אעפ"כ יכול להיות שליח לקבלה וכמו שאומר הירושלמי לקמן (פ"ו דגיטין ה"א) חד כו' שלח גט לאיתתיה אמרה ליה יהא לי בידך אתא עובדא קומי רב אמר אם בא להחזיר לא יחזיר מהו פליג שני' יהא בידך שני' יהא לי בידך וא"כ מוכח ששיטת הירושלמי דיכול השליח להולכה להיות שליח לקבלה אע"ג שלא חזרה שליחות אצל הבעל:

עוד שם חלה שלי' מה את עבי' לי' כגיטין כקידושין אין תעבדינ' כגיטין ביד כל אדם מצוי לגרש (פי' והכא נמי יכול לבטל על כרחה כמו בגיטין) אין תעבדינה כקידושין לא ביד כל אדם מצוי לקדש (ופי' הפ"מ דהכא נמי מקפיד הבעל לעשותו שליח שהוא יכול לפייסה שתחזור בה ויבטל הגט):

והנה הק"ע כתב שהפוסקי' לא הביאו לדין זה וכ' דטעמ' דבעי' זו אינה אלא אליבא דרשב"ג דאמר לקמן בטלו אינו מבוטל אבל לרבי ליכא נפקא מינה דהא לעולם הגט בטל אף אם נאנס השליח ולא הגיע בשליח להולכה כו' והוא דוחק דהא יש נפקא מינה אם השליח יכול לעשות שליח אם כן אם הגיע השליח השני להשליח אם כן יכול לבטל לכתחילה אף לאחר תקנה רבן גמליאל (וכמו שכתבו התוס' דהא דתנן השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח וא"ל גט שנתתי לך בטל הוא ה"ז בטל לרבי דאמר בטלו מבוטל נקט הגיע בשליח כו' דאז מותר לבטלו כו' אבל בפני ב"ד שלא בפני השליח כו' משום תקנת רבן גמליאל) אלמא דאפי' אחר תקנת רבן גמליאל יכול לבטלו:

ע"כ נראה דהירושלמי לשיטתי' דהטעם דאינו יכול לבטל שלא בפני השליח משום דאין אדם מבטל שליחותו בדברים וע"כ דווקא אם בא השליח השני אל השליח הראשון ע"כ יכול לבטלו אבל שלא בפני השליח אינו יכול לבטלו משום דחומר הוא בעריות כמו דאיתא בריש פרקין וכמו שביארתי בספרי נ"י (סי' י"ז) אבל לשיטת הש"ס דינן דהא דתנן הגיע בשליח הוא משום תקנת ממזירות וא"כ בודאי דאם חלה השליח יכול לעשות שליח אחר שהוא רק להודיעה שביטל השליחות וא"כ אם חלה בודאי דיכול לעשות שליח אחר אבל לשיטת הירושלמי הוא משום דאין יכול לבטל אלא א"כ הגיע בשליח ואז הוי שליח במקום הבעל וע"כ יכול לבטל כמו הבעל שעשה השליח ע"כ יכול השליח השני שהוא במקום הבעל לבטל וע"כ אם חלה השליח והבעל מקפיד וכמו שאומר הירושלמי דבזה דמי שליחות ביטול הגט לקידושין משום דלא ביד כל אדם מצוי לקדש וא"כ כיון דהבעל מקפיד א"כ בטלה השליחות וכיון שבטלה השליחות ע"כ אינו יכול לבטל: