נועם ירושלמי על עירובין ט:א:ה

שם תני אמר ר' יודה בשעת כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין ולא אמר אדם דבר א"ל אין שעת כו' ראי' א"ר שונין היינו אצל ר"ש בתקוע והיינו נוטלין שמן ואלונטית והיינו נכנסין מחצר לגג ומגג לקרפף ומקרפף לקרפף עד שהיינו מגיעין לקרפף הסמוך למעיין ויורדין וטובלין בו אשכחת אמר ארבע פלגוון כל גגות העיר רשות אחת הן (וצריך להגיה בכאן) וחכ"א כל אחד ואחד רשות בפני עצמו) ר' יודן אומר חצר וגגות רשות א' הן. ר"ש אומר חצר וגג וקרפף אחת הן לכלים ששבתו בתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית והנה הק"ע והפ"מ פירשו דארבע פלגוון אינון דר"מ סובר דכל גגות העיר רשות א' הן וחכמים סברי דכל א' וא' רשות בפני עצמו הוא ור' יהודה סובר דגג וחצר רשות א' הן אבל לא קרפף ור"ש סובר דחצר וגג וקרפף רשות א' הן וא"כ החילוק בין ר' יהודה לר"ש הוא בקרפף. [ולכאורה הא חכמים נמי סברי דחצר וגגין רשות א' הן וקרפיפות רשות א' הן וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ"א) לדברי חכמים גגין וחצירות רשות אחת קרפיפות רשות א' הן אך אעפ"כ אינו סובר כחכמים דהא ר' יהודה סובר דכל הגגין הוי רשות אחת כמו ר"מ. וכמו דאיתא בירושלמי (שם) תני אמר ר' יהודה בשעת כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר ויושבין וקורין כו' וליכא למימר דא"כ סבר כר' מאיר זה אינו דהא אמרינן בעירובין (ד' צ') אמר רב יהודה כשתמצא לומר לדברי ר"מ גגין רשות לעצמן חצירות רשות לעצמן כו' וא"כ סובר ר"מ דגג חלוק מחצר ולדברי ר' יהודה כל גגות העיר רשות אחת ובהא סובר כחכמים דגגין וחצירות רשות א' הן:

והנה לשמואל לשיטת הירושלמי לפי מה שביארתי דאמר שמואל מטלטלין עד בית סאתים והוא דדמי לקרפף שלא הוקף לדירה וע"כ אין מטלטלין בו עד בית סאתים והוא מחמת שסובר ר"מ דכל גגות רשות א' הן. וא"כ אמרינן דדיורין למטן עבידן ולמעלה לא עבידן. וע"כ ליכא חילוק בדיורין למעלה וע"כ סובר ר"מ דאין מטלטלין מגג לחצר. וא"כ לר' יהודה דסובר נמי בהא כר"מ דכל גגות העיר רשות א' הן. וא"כ אמאי סובר ר' יהודה דמטלטלין מגג לחצר ע"כ צריך לומר לר"י דאע"ג דשמואל סובר דאין מטלטלין בו רק עד בית סאתים אעפ"כ אם הוא רק עד בית סאתים מטלטלין ממנו לחצר לר' יהודה וכמו שכתבו התוס' בעירובין (ד' צ') בד"ה הכא כו' וא"ת כיון דשמואל חשיב גג כקרפף לאסור ביתר מבית סאתים א"כ בבית סאתים או בפחות נמי יחשב כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן אמרינן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות א' וי"ל דדירת גג הוי טפי דירה מבקרפף לענין כשאינו יותר מבית סאתים.

ולרב שאומר בירושלמי דמטלטלין אפי' כור אפי' כוריים לר"מ והוא משום שסובר דהא דאין דיורין חלוקים למעלה היינו משום שאין תשמישו תדיר אין בהם חילוק רשות וכמו שפי' רש"י בעירובין (דף פ"ט) ואם לשיטת הירושלמי סובר רב דלר"מ גגין רשות לעצמם וחצירות רשות לעצמם הוא כדר' יצחק בר אבדימי בעירובין (ד' פ"ט) שאמר אומר היה ר' מאיר כל מקום שאתה מוצא שתי רשויות והן רשות א' כגון עמוד ברה"י גבוה י' ורחב ד' אסור לכתף עליו גזירה משום תל ברה"ר וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') ורב אליבא דר"מ ליטלטל מגג לחצר גזירה משום דרב יצחק בר אבדימי (ועיין בירושלמי פ"ק דשבת ה"א) ודו"ק]:

והנה בש"ס דילן עירובין (ד' צ"א) אמרינן תני' כוותי' דר יהודה כו' אמר ר' יהודה מעשה כו' והיינו מעלין ס"ת מחצר לגג ומגג לחצר ומחצר לקרפף וא"כ סובר ר' יהודה דחצר וגג וקרפף רשות אחת הן ולא כמו דאיתא בירושלמי תני אמר ר' יודא כו' היינו נוטלין את הספר והיינו עולין מחצר לגג ומגג לגג אחר כו' ולא לקרפף וע"כ אומר ארבע פלגוון אינון אבל לשיטת הש"ס דילן א"כ סובר ר' יהודה כר' שמעון דחצר וגג וקרפף רשות א' הן ועיין בתוספות עירובין (ד' צ"א) בד"ה מהו כו' ובלא"ה צריך לומר כן דבפרק מי שהוציאוהו (דף מ"ו) אמר דתנא דפליג אדר' שמעון היינו ר' יהודה ובברייתא המסייע לרב אית לי' לר' יהודה דגג וקרפף רשו' א' הן ולרבנן דהכא לית להו עכ"ל ודו"ק.