נועם ירושלמי על עירובין ט:א:ב

מתניתין כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי ר"מ וחכ"א כל א' וא' רשות בפני עצמו ר"ש אומר א' גגות וא' חצירות וא' קרפיפות לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית (גמ') ר' יוסי ב"ר בון אמר אתפלגון רב ושמואל שמואל אמר עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בם אפי' כור ואפי' כוריים. הוו בעי מימר מה פליגי ר"מ ורבנן בשעירבו אבל בשלא עירבו פתר לה כשהיו כולן לאדם אחד:

והנה כבר ביארתי הירושלמי הזה (ספ"ה דעירובין) וכן (ברפ"ז דעירובין) דהא דפליגי שמואל ורב הוא אליבא דר"מ שסובר דכל גגות העיר רשות אחת וא"כ הגג חלוק מהבתים שהם דיורין שלמטה. ואף על פי שהבתים חלוקים אעפ"כ הגגין הוי רשות אחת וא"כ כיון שהגג חלוק לר"מ מהבית שכל בית הוי רשות בפני עצמו וכל גגין הוי רשות אחת ע"כ סובר שמואל שיש לו דין קרפף ואין מטלטלין בו יותר מבית סאתים וכמו דאמרינן בעירובין (ד' צ') קשי' דשמואל אדשמואל התם לא הוי יותר מבית סאתים הכא הוי יותר מבית סאתים והני מחיצות למטן עבידן למעלה לא עבידן והוי כקרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד' וע"כ סובר שמואל דאין מטלטלין בו רק עד בית סאתים. ורב סובר דמטלטלין בכולו אפי' יותר מבית סאתים דאע"ג דאין דיורין חלוקין למעלה היינו משום שאין תשמישן תדיר אבל אעפ"כ הוי כמו קרפף שהוקף לדירה. וע"כ מטלטלין יותר מבית סאתים: (והוא דלא כשיטת הש"ס דילן דפליגי בעירובין (דף צ) בגגין השוין לר"מ דרב אמר מותר לטלטל בכולן ושמואל אמר דאין מטלטלין בם אלא בד' אמות ופירוש אם הוא יותר מבית סאתים וגם לשיטת הש"ס דילן פליגי בין בגגין השוין לר"מ ובין גג יחידי לרבנן ולשיטת הירושלמי פליגי הכא אליבא דר"מ ואח"כ פליגי אליבא דרבנן וכמו שאבאר):

וע"ז אומר בירושלמי הוו בעי מימר מה פליגי ר' מאיר ורבנן בשעירבו כו' והנה הק"ע והפ"מ נדחקו בזה הרבה. ולי נראה שיש (ט"ס) בירושל' (וכצ"ל) הוו בעי מימר מה פליגי ר' מאיר ורבנן בשלא עירבו אבל בשעירבו לא (כצ"ל) פתר לה כשהיו כולם לאדם א' (פי' שאומר דלשמואל שסובר אליבא דר"מ דס"ל דלא אמרינן כשם שדיורין חלוקים למטה כך הם חלוקים למעלה. אלמא דלר"מ הני מחיצות למטן עבידן למעלה לא עבידן. וע"כ אין מטלטלין בו יותר מבית סאתים דהוי כמו קרפף שלא הוקף לדירה ולחכמים שסוברים דכל א' וא' רשות בפני עצמו ע"כ אמרינן דהני מחיצות למעלה נמי עבידן וע"כ סובר שמואל לקמן אליבא דחכמים דמטלטל בכולו וא"כ כיון דר' מאיר סובר דיש לגג דין קרפף ולחכמים אין לו דין קרפף ואם כן יש נ"מ אפי' בשעירבו ואפי' של אדם א' אם מותר לטלטל יותר מבית סאתים ועוד אם מותר לטלטל מגג לחצר אפי' לאדם א'. וכמו דאמרינן בעירובין (דף צ) אמר רב יהודה כשתמצא לומר לדברי ר"מ גגין רשות לעצמם חצירות רשות לעצמם כו' לדברי חכמים גגין וחצירות רשות א' הן דלשיטת אירושלמי לשמואל אליבא דר"מ יש לגג דין קרפף וע"כ אין לטלטל מקרפף לחצר אפי' הן של אדם א' וכמו דאמרי' בעירובין (דף כג) דמקרפף יותר מבית סאתים אין לטלטל לחצר שהוא כמו דאמרי' שם מקרפף בית סאתים מותר לטלטל לחצר היינו אליבא דר"ש שסובר דגגין וחצירות וקרפיפות רשות א' הן וא"כ לר"מ שסובר דגג חלוק מהבית ואין לטלטל בו יותר מבית סאתים ע"כ אין לטלטל מגג לחצר. ועיין בתוס' עירובין (דף צ) בד"ה הכא וא"ת כיון דשמואל כו' גג כקרפף לאסור ביותר מבית סאתים א"כ בבית סאתים או בפחות נמי הוי כקרפף בית סאתים שלא הוקף לדירה ויאסר לטלטל מגג לחצר לרבנן כמו מקרפף לחצר ולקמן אמרינן דלרבנן גג וחצר רשות אחת וקרפיפות רשות אחת וי"ל דדירת גג הוי טפי דירה מבקרפף לענין בשאינו יותר מבית סאתים עכ"ל] והירושלמי איפשר לומר דאפי' בבית סאתים נמי אין מטלטלין בחצר לשמואל אליבא דר"מ:

וע"ז אומר הוו בעי מימר מה פליגי ר"מ ורבנן בשלא עירבו (פי' אם הגגין חלוקים כמו הבתים אבל בשעירבו לא דכיון דעירבו ודאי מותר לטלטל מגג לגג) פתר לה כשהיו כולם לאדם א' פי' ולשמואל יש פלוגתא בין ר"מ לרבנן אפילו הם של אדם א' דלר"מ דחלוק מן הבתים א"כ יש לו דין קרפף וא"כ אין לטלטל מגג לחצר כיון שיש לו דין קרפף אבל לחכמים שסוברים דכל א' הוי רשות בפני עצמו וא"כ אין לו דין קרפף כיון דמחיצות שלמטן למעלה נמי עבידן ע"כ מותר לטלטל אפי' הוא יותר מבית סאתים ומותר לטלטל בחצר נמי]: