נועם ירושלמי על עירובין ז:א:ג

מתני' חלון שבין שתי חצירות כו' בעון קומי ר' אבא היך מה דאת אמר בחלון שבין שתי חצירות ודכוותה בחלון שבין שני בתים אמר לון אין ודכוותה בחלון שבין שני גגים אמר לון אין מהו לערב דרך לולים. א"ר אבמרי מחלוקת רב ושמואל דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפילו כור אפילו כוריים:

והנה הק"ע גריס רשות אחת וחכ"א כל א' רשות לעצמו רב אמר אין מטלטלין אלא בד' אמות ושמואל אמר מטלטלין בכולו והכי פירושו רב אמר אין מטלטלין לרבנן בגג הסמוך לחבירו אלא בד' אמות דכיון דכל א' רשות לעצמו והן פרוצים זה לזה ה"ל רשות הפרוץ במלואו למקו' האסור לו דאסור ושמואל סובר שמחיצת הדיורים שמבדילות למטה אמרינן בהו גוד אסיק למעלה ומפרידין ביניהן וה"ה כאן לרב אין מערבין ולשמואל מערבין דכי היכי דאמרי' גוד אסיק ה"נ אמרינן גוד אחית וכן הוא בבבלי פ' כל גגות עכ"ל והנה כל דבריו דחוקים וכמו שאבאר. גם הפ"מ פירש בדוחק גדול עיי"ש:

ע"כ נראה לי לבאר הירושלמי וא"צ להגיה כמו שהגיה הק"ע והוא כמו שביארתי (בספ"ה דעירובין על הא דאמרי' שם אחורי הגגין מהו כו' ר' אחא מטי בה בשם שמואל אחורי הגגים מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כוריים ר' מאיר אומר מטלטלין בהם עד בית סאתים. א"ר יוסי בר' בון מילתיה דרב פליגא עלוי דתנינן תמן כל גגות העיר רשות אחת שמואל אמר עד בית סאתים רב אמר מטלטלין בהן אפי' כור אפי' כוריים וביארתי שם דפליגי אליבא דר' מאיר דכיון דסובר דכל גגות העיר רשות אחת ואין חלוקת הדיורין שלמטה עולה למעלה וע"כ סובר שמואל דאינו מותר לטלטל רק עד בית סאתים וכמו דאיתא (ר"פ כל גגות) ר' יוסי בר' בון אומר אתפלגון רב ושמואל שמואל אמר עד בית סאתים ורב אמר מטלטלין בה אפי' כור אפי' כוריים והוא משום דשמואל סובר דאין מטלטל רק עד בית סאתים משום דלמעלה הוי כמו שלא הוקפה לדירה לר"מ דהוא אומר דכל גגות העיר רשות אחת: וא"כ הגג חלוק מהבית וע"כ הוי כמו מחיצה שלא הוקפה לדירה. וע"כ סובר שמואל דאין מטלטלין רק בבית סאתים ועיי"ש שביארתי דכל זה הוא לר"מ אבל לרבנן שסוברים דגגות העיר הם חלוקים וכל א' וא' רשות בפני עצמו וע"כ אמרינן שם דשמואל אמר מותר לטלטל בכולו וזהו אליבא דרבנן אבל רב סובר דאפי' לר"מ מותר להשתמש בכולו והוא דאע"ג שסובר ר"מ דכל גגות העיר רשות אחת הטעם הוא משום דאין תשמישן תדיר אין בהם חילוק רשויות. אבל אעפ"כ מותר לטלטל בכולו אפי' יותר מבית סאתים (ובדרבנן פליגי בהיפוך שם בירושלמי דשמואל סובר דמטלטל בכולו והוא משום דרבנן סברי דכל גג וגג הוי רשות בפני עצמו כמו הבתים. וע"כ סובר שמואל דמטלטלין בכולו ורב אמר דאין מטלטלין בכולו אלא בארבע אמות משום דנפרץ במלואו למקום האסור ולא אמרינן גוד אסיק משום דלא מינכרא מחיצתא):

וא"כ כיון שביארתי דפליגי אליבא דר"מ אם הוי הגג כמו הבית דלשמואל דאמר דאין מטלטלין רק עד בית סאתים הוא משום דסובר דאין הדיורין עולין למעלה וע"כ אם עירבו דרך הלולים לא הוי עירוב דכיון דאין הדיורין עולין למעלה ע"כ לא הוי כמו חלון שזהו במקום הדיורין אבל לרב שסובר אליבא דר"מ דמטלטלין בכולו וע"כ יכול לערב דרך לול הבית:

וכל זה הוא לשיטת הירושלמי אבל לשיטת הבבלי לא תלי זה בהא דר"מ סובר דכל גגות העיר רשו' אחת ואמרי' בעירובין (ד' צ') גגין השוין לר"מ וגג יחידי לרבנן רב אמר מותר לטלטל בכולו כו' קשי' דרב אדרב ומשני התם לא מינכרא מחיצתא כו' קשיא דשמואל אדשמואל התם לא הוי יותר מבית סאתים הכא כו' וא"כ אפי' לרבנן סובר נמי שמואל דאין מטלטלין יותר מבית סאתים. והני מחיצות למטן עבידן למעלה לא עבידן והוי כקרפף יתר מבית סאתים שלא הוקף לדירה וכל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו אלא בד' ולא מחלקי בין ר"מ ובין רבנן אם הגג נחשב כמו הבית או לא וע"כ לא שייך לזה:.

והנה בעירובין (ד' ע"ו) אמרינן בעא מיניה ר' אבא מר"נ לול הפתוח מן בית לעלייה צריך סולם קבוע להתירו או אין צריך סולם קבוע להתירו כי אמרינן ביתא כמאן דמלי דמי ה"מ מן הצד אבל באמצע לא או דילמא לא שנא א"ל אינו צריך כו' אלמא דיכול לערב דרך הלול דלא כהירושלמי ודו"ק: