נועם ירושלמי על עירובין א:י:ב

שם (ה"י) מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים בשיירא דברו דברי ר"י וחכ"א לא דברו בשיירא אלא בהווה כל מחיצה שאינה של כו' אינה מחיצה דברי ר' יוסי בר' יהודה וחכ"א ח' משני דברים:

ואמרינן בגמ' שם מקיפין בקנים בשיירא דברי ר"י הא יחיד צריך והא ר"י מהשניי (כצ"ל) בין יחיד לשיירא ורבנן לא מהשניי בין יחיד לשיירא (פי' דמיבעי' ליה אם לרבנן יש חילוק בין יחיד לשיירא ואמר נשמעינה מן הדא שיירא שחנת' בתל שהוא גבוה עשרה בנקע שהוא עמוק עשרה כו' (וכצ"ל) מטלטלין בכולה עד בית סאתים ובלבד שלא ישיירו בה בית סאתים פנוי ר' אחא בשם ר' חיננה אפי' אוכפות אפילו עביטין (פי' דמותר לטלטל בכולה אפי' יותר מבית סאתים ובלבד שלא יהיה בית סאתים פנוי מכלים והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בעירובין ודף טז) וחכ"א א' יחיד וא' שיירא נותנים להן כל צרכן ובלבד שלא יהיו בית סאתים פנוי (ופירש"י שלא יקיפו יותר מכדי צרכן בית סאתים וא"כ לפי"ז אין חילוק לרבנן בין יחיד לשיירא:

וע"ז אומר מילתיה דרב הונא אמרה ובלבד אדם דמר ר' בא בשם רב חונה א' או שנים נותנים להם בית סאתים ג' נותנים להם בית ששת סאין מיכן והילך לפי חשבון (ולפי"ז יש חילוק אפי' לרבנן בין יחיד לשיירא דא' או ב' נותנים להם סאתים אבל שלשה נותנים להם בית ששת סאין. ולפי"ז לשיטתהירושלמי לדברי רב הונא א"כ חכמים נמי סברי דאפי' בשיירא אין ניתנים להן כל צרכן רק בית שש סאין והוא כמו שיטת הש"ס דילן לדברי ר' יוסי בר' יהודה דאמרינן התם א' יחיד וא' שיירא לחבלים ומה בין יחיד לשיירא יחיד נותנים לו בית סאתים שנים נותנים להן בית סאתים ג' נעשו שיירא ונותנים להם בית שש דברי ר"י בר' יהודה וחכ"א א' יחיד ואחד שיירא נותנים להם כל צרכן ולשיטת רב הונא חכמים סברי דאפי' שיירא אין נותנים להם רק בית שש. דהא הוא מפרש דובלבד שלא יהי' בית סאתים פנוי היינו מאדם. ולקמן יתבאר איך רבי יוסי ברבי יהודה סובר לפי שיטת הירושלמי אליבא דרב הונא: