נועם ירושלמי על דמאי ג:ד:ה

דף ו' ר' ירמי' בעי קומי ר' זעירא מהו כפירותיו ממש פוטר טבל ברור במקום אחר א"ל ולכל דבה ולא על יאות הוי ר' חנינא מתרים לקביל ר' אחא ונראה לי דר' זעירא בעי דלדברי ת"ק דס"ל דאצל הנכרי כפירותיו דהיינו שהוא חייב בתורת ודאי אם יכול לתרום על טבל ברור במקום אחר וע"ז השיבו ולכל דבה ואיפשר שהוא ט"ס וצ"ל ולכל דבר פי' דזה אי איפשר לומר דהוי כודאי אפי' לפטור טבל ברור במקום אחר. וע"ז אומר ולא על יאות הוי ר' חנינא מתרים לקביל ר' אחא (איפשר לומר דשקלו וטרו במתניתין כמו דאמרינן בש"ס דילן בבכורות (ד' י"א) תנן התם המפקיד פירותיו אצל הכותי ואצל ע"ה בחזקתו למעשרות ולשביעית אצל העו"ג כפירותיו ר' שמעון אומר דמאי א"ר אלעזר להפריש כ"ע לא פליגי כי פליגי ליתנם לכהן ת"ק סובר ודאי חלפינהו ובעי למיתבינהו לכהן ור' שמעון סובר דמאי. א"ל אביי טעמא דמספקא לן אי חלפינהו אי לא חלפינהו הא ודאי חלפינהו דכ"ע בעי למיתבינהו לכהן והא אמר שמואל א"ר חנינא הלוקח טבלים ממורחים מן העו"ג מעשרן והם שלו וע"כ הוה מתרים ר' חנינא לקביל ר' אחא על דקשי' עליו ממתניתין דאי אמרינן דהלוקח מן העו"ג מעשרן והם שלו א"כ במאי קא מפלגי ת"ק ור"ש כיון דלשניהם צריך להפריש ולת"ק נמי אין צריך ליתן לכהן דאפי' אם אין קנין לעו"ג בא"י להפקיע מיד מעשר מ"מ א"צ ליתן לכהן. [וכן אמרינן לקמן בירושלמי ר' ירמי' ר' חייא בשם ר' יוחנן מודה ר"ש שהוא מפריש מעשרותיו מהלכה כו' עיי"ש] וא"כ אי אמרינן דלת"ק הוי טבל ברור משום שודאי החליף. א"כ למאי ר' חנינא מתרים לקביל ר' אחא הא יש לתרץ דלת"ק דסובר כפירותיו היינו שיוכל לתרום מזה על טבל אחר. ואף דא"צ ליתן לכהן מ"מ יוכל לעשר על טבל אחר כיון שהוא טבל ברור ולר"ש שסובר שהוא דמאי אם יכול להפריש על טבל אחר כמו שאין מפרישין מדמאי א"כ במאי שקל וטרו ר' חנינא עם ר' אחא [וכמו דאיתא בש"ס דילן בבכורות (שם) דר' חנינא ס"ל דמעשרן והם שלו דבמאי פליגי אלא ודאי דאע"ג דצריך להפריש ודאי אעפ"כ כיון דאינו טבל ברור אינו יכול לעשר על טבל ברור או דכיון דא"ל ליתן לכהן ע"כ אינו יכול לפטור טבל ברור שצריך ליתן לכהן. ולקמן ספ"ה דדמאי יתבאר בזה עכ"פ זה בודאי דאין יכול לפטור טבל ברור. והפ"מ (פ"ג דע"ג) כתב שם דברים מגומגמין ודלא כשיטת הש"ס דבכורות (ד' י"א). דמפרשי דלת"ק שאומר דהרי הוא כפירותיו היינו שצריך ליתן לכהן ולא כפירוש הרמב"ם דלת"ק פטור מלהפריש ודוק: