נועם ירושלמי על חלה ב:א:ג

דף ה' חברי' בשם ר"א ר' בא בשם ר' הילא כך משיב ר"ע את ר"א אין אתם מודים לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחים וסלתות שהם חייבים בחלה ולא גידולי פטור והוא מקבל מיני' א"ר יוסי תמיהני איך ר"ע מותיב את ר"א והוא מקבל. תמן עד שלא נכנסו לה למפרע ירשו דאמר ר' שמואל בר רב נחמן לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא לזרעך נתתי כבר נתתי כו' עיין מה שביארתי ע"ז בספרי א"ה [דאיפשר דלא ס"ל שירשו למפרע ס"ל כהא דאמרינן בר"ה (דף י"ג) דבעו מיני' חבריי' מר"כ עומר שהקריבוהו בכניסתן לא"י מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל ביד כו' קצירכם אמר רחמנא ולא קציר ע"ש מה שהקשו התוס' וביארתי שם דפליגי בזה חבריי' ור' יוסי דלחבריי' לא ירשו הגידולים אלא מכאן ולהבא ולר' יוסי ירשו למפרע ועוד ע"ש שביארתי הא דאמר ר' יוסי תמיהני איך מותיב ר"ע את ר"א והוא מקבל מיני' ומשמע דעיקר הקושי' הוא על ר"א דמקבל מיני' ולא על ר"ע וביארתי שם עפ"י מאי דאמרינן בב"ב (דף ק') דתני הלך בה לאורכו ולרוחבו קנה מקום הילוכו דברי ר' אליעזר וחכ"א אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק א"כ ודאי דהקנין הי' מיד דאי איפשר לומר שהקנין הי' לאחר זמן כשנכנסו לא"י דא"כ לא הי' מהני החזקה וכמו שכתבו התוס' בקדושין (דף ס"ג) דבכה"ג לא קנה אלא בכסף ועוד דהא כתב המ"ל (פ"א מהל' מכירה ה"ח) שכתב ושמעתי שחכמי הדור אשר לפני נסתפקו במשכיר בית לזמן קצוב ואח"כ רצה להשכירה או למוכרה לאחר שיכלה הזמן הראשון או מהני לשני קנין חזקה דנעל גדר ופרץ כיון שזו הבית קנוי לראשון לכל תשמישיו א"כ כיון שקנוי לאחר לשכירות איפשר דלא מהני חזקה ודוחק לומר דזהו דווקא בחזקה דנעל גדר ופרץ אבל לא בהילוך דעל הילוך ליכא הקפדה דהא התוס' כתבו בב"ב (דף נ"ח) דעל הילוך נמי יש הקפדה בחצר רק בבקעה ליכא הקפדה:

וע"ז אומר ר' יוסי תמיהני איך ר"ע מותיב את ר"א והוא מקבל תמן עד שלא נכנסו לה למפרע ירשו דאמ' ר' הונא בשם כו' לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא לזרעך נתתי כברנתתי (פי' דר"א בודאי ס"ל דירשו למפרע וע"כ אמר דאברהם קנה א"י בהילוך וא"כ למפרע ירשו עיין בס' א"ה (דף כ"א) שהארכתי בזה: