נועם ירושלמי על חלה ב:א:י

שם (פ"ב דחלה) אמר ר' יהודא אימתי בזמן שהספינה גוששת אמר ר' חגי ר"י כדעתי' דר' יהודא פוטר במים לפי שאין בהם ממש אמר ר' אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתי' לא היה הספינה גוששת כמו שהיה הספינה גוששת לא היה הספינה גוששת מעשרותיו מהלכה תורמין ממנה על עציץ שאינו נקוב ומעציץ שאינו נקוב עליו כהדא דתני עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה ותרומתו אינה מדמעת ואין חייבים עלי' חומש ר' הילא בשם ר' אליעזר הקונה עציץ נקוב בסורי' אעפ"י שלא קנה עפר שתחתיו וקרקע שעל גביו קנה לחייבו במעשרות ולשביעית אפי' נתן על שתי יתידות אוף ר' יהודא מודה בה ומה בינו לבין הספינה ספינה עולה ויורדת וזה במקומו הוא:

והנה המפרש נדחק במה שאומר ר' יהודא כדעתי' דר' יהודא פוטר במים לפי שאין בהם ממש (והפי' הוא דע"כ כיון שאין בהם ממש לא אמרינן דמיא כי ארעא סמיכתא דמי וע"כ כיון דעפר הוא מח"ל ומיא אין בהם ממש ע"כ לא הוי כא"י ע"כ פטור ואמר ר' אבין לא מסתבר' דלא מחלפא שיטתי' והמפרש נדחק שם

והנה בספרי נ"י (ח"ב ד' ז') הארכתי בזה והבאתי הירושלמי (פרק י' דעירובין) רבי יהודא אומר נותן אדם חבית לחברו וחבירו לחבירו אפילו חוץ. לתחום. ואמרינן ר"ל בשם לוי סוכי' ופי' הק"ע שכך שמו ולי נראה דצריך לגרוס לוי סבא וכן הוא בעירובין (דף צ"ז) ר"ל משום לוי סבא הכא במאי עסקינן במערה מחבית לחבית. ורבי יהודא לטעמי' דאמר שם אין בהם ממש במערה מכד לכד הא מתניתא דלא כן ר' יהודא כדעתי' דר"י אומר משקה טופח חיבור. ועיין שם בק"ע שפירש שמוכיח דוודאי אין הטעם של ר' יהודא משום דמים אין בהם ממש דאדרבא הא ר"י אית לי' דמים יש בהם ממש דהא ס"ל משקה טופח חיבור. וע"כ אמר ר' אבין לא מסתברא שר' יהודא לטעמי' דלא מחלפא שיטתי' דהא אדרבה ר"י סובר דמים יש בהם ממש כמו דאיתא בירושלמי דעירובין והא דתנן ביצה (דף ל"ט) ר"י פוטר במים ומלח לפי שאין בהם ממש הוא כמו דאיתא בירושלמי (פ"ב דביצה) מ"ד מפני שהן נבלעין בעיסה וכמו דמדחה הש"ס דילן בעירובין (דף צ"ט) אימר דשמעת ליה היכן דבליען בעיסה:

וכן ביארתי שם על הירושלמי דעירובין (פ"ח) אמר ר"י לא תהא מחיצה גדולה מן הכותל שביניהם מחלפא שיטתי' דר' יהודא תמן אמר ר' יהודא פוטר במים לפי שאין בהם ממש ופי' הק"ע דמקשה דאמאי צריך מחיצה הא המים אינם קונים שביתה כמו דקתני ר' יהודא פוטר במים לפי שאין בהם ממש וביארתי שם שהמקשה היה סבור שר' יהודא לא בעי רק שהמחיצה תגיע עד המים אבל לא בעינן שתכניס לתוך המים. וע"כ בעי מחלפא שיטתי' דר' יהודא דפוטר במים לפי שאין בהם ממש וא"כ מיא לא הוי כארעא סמיכתא וא"כ הוי כמו מחיצה תלוי' וכמו שר' חגי רוצה לומר גבי הא דאמר ר' יהודא אימתי בזמן שהספינה גוששת וא"כ לא סגי במה שהמחיצה מגעת עד המים וע"ז אומר מחלפא שיטתי' תמן אמר ר' יהודא פוטר במים לפי שאין בהם ממש וא"כ לא הוי כארעא סמיכתא וא"כ הוי כמו מחיצה תלוי' ע"ש.

אך עכ"ז צריך לבאר מה שאומר הירושלמי בחלה (שם) אמר ר' אבין לא מסתברא דלא מחלפא שיטתי' לא היה הספינה גוששת כמו שהספינה גוששת וצריך לדחוק ולפרש דאם נאמר דזה תלוי בענין אם מים יש בהם ממש וא"כ כיון שר"י סובר דמים יש בהם ממש וכמו שהבאתי ראיות א"כ אפילו אין הספינ' גוששת נעשה כמו שהספי' גוששת דהא ס"ל לר"י דמים יש בהם ממש:

אך אפשר לפרש ולהגיה בירושלמי לא הי' הספינה גושש' (שהוא ט"ס וצ"ל הולכת) פי' דאם לא היה הספינה הולכת נעשה כמו שהספינה גוששת פי' וחייב במעשר. דהטעם דעציץ נקוב המונח ע"ג יתידו' חייב במעשר מן התורה ואמרינן שם מה בינו לבין הספינה ספינה עולה ויורדת וזה במקומו הוא וא"כ אם הספינה אינה הולכת כמו שהספינ' גוששת והיא ברייתא ומביא מזה ראי' דאם היה הטעם משום דמים אין בהם ממש. א"כ לא הוי כמו שהיא בא"י וא"כ פטור אפילו בעומדת נמי אלא ודאי דהטעם הוא משום יניקה. עוד מביא ראיה מהברייתא דלא הית' הספינה גוששת מעשרותיה מהלכה תורמין ממנה על עציץ שאינו נקוב ומעציץ שאינו נקוב עלי'. אלמא דהטעם, משום דדומה לעציץ שאינו נקוב וא"כ הוא מטעם יניקה ולא משום דמים אין בהם ממש: