נועם ירושלמי על חגיגה ג:ד:יב

שם כדי יין וכדי שמן המדומעות. א"ר יוסי ב"ר בון אלו שקודחין בהן את הדמע וכתב הק"ע קנקנים שמכניסין בהם את המדומע כן כתב הרמב"ם בפי' המשנה ולי נראה דאיפשר לומר במה שהקשה הט"א על הא דתנן ואם אמר הפרשתי לתוכה רביעית קודש נאמן נמי על תרומה משום מיגו והאיך יאכלנו הכהן הא מעורב בתוכו קודש וי"ל כשאומר בשעת הגיתות רביעית שאני עתיד להפריש לאחר זמן הרי הוא קודש מהשתא ומתני' כמ"ד יש ברירה עוד תירץ שם דמיירי בשיחדו לקודש כו' ואיפשר דהוי קשי' להירושלמי נמי על הא דתנן כדי יין וכדי שמן המדומעות וכמו שפירשו דאיכא חולין וקודש ותרומה וא"כ איך יאכל התרומה. ועיי"ש בט"א במה שהביא מזבחים דאין מביאין מנחות ונסכים מן המדומע משום דבעינן ממשקה ישראל מן המותר לישראל ופירש"י אעפ"י שמותר לכהנים בעינן מותר לכל ישראל דכתיב מן משקה מן המותר לישראל והמדומעות משמע להירושלמי שיש בתוכו תרומה וקודש ולא בשיחדו לקודש וע"ז אומר ר"י בר בון אלו שקודחין בהן את הדמע. ואיפשר לומר שהוא כמו דאמרינן בזבחים (ד' כ"ב) בקודח מתוכו ופירש"י קודח דופנו של כיור ותוחב בתוכו כלי קטן ומקצתו לחוץ כו' אבל באפי נפשיה בעינן שיעור ארבע כהנים וכן אמרינן לקמן אמר רב פפא אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטין וצינורות ופירש"י אם קדח רביעית בדופן המקוה כו' וע"ז אומר ר' יוסי ב"ר בון בקודח מתוכו (פי' שים כלי בפני עצמו בתוך כלי זה. וא"כ אינו מתערב אעפ"כ נאמנים כיון דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה: