נועם ירושלמי על חגיגה ג:ב:ח

שם ר' חנניה ר' יוסי בשיטת ר"ע רבו כמה דר"ע אומר המן יטמא יטמא דבר תורה כן ר' יוסי אמר הכא יטמא יטמא דבר תורה עיין במה שביארתי ע"ז בפ"ק בפסחים.

שם ער כדון ר' עקיבא כר' ישמעאל תני ר' ישמעאל והבשר אשר יגע בכל טמא זה ראשון שנגע בטמא לא יאכל לרבות את השני שלישי בתרומה מניין ודין הוא מה אם טבול יום שאינו פוסל בחולין הרי הוא פוסל בתרומה שני שהוא פוסל בחולין אינו דין שיפסול בתרומה רביעי בקודש מניין ודין הוא מה אם מחוסר כיפורים שאינו פוסל בתרומה הרי הוא פוסל בקודש שלישי שהוא פוסל בתרומה אינו דין שיפסול בקודש הרי למדנו לראשון ולשני מן הכתוב ולשלישי מן הדין ולרביעי מק"ו דנין לו דין מן הדין שיהא הכל משועבד להנכה שיהא השלישי פוסל בתרומה והרביעי בקודש:

[והנה הק"ע פי' דהא דאמר שיהא הכל משועבד להלכה הוא דאל"ה הוי למד מן הלמד וע"כ אמר שיהא הכל משועבד להלכה והק"ו אינו אלא אסמכתא בעלמא אך דבזבחים (ד' נ') אמרינן דדבר הלמד בק"ו מלמד בק"ו. אך איפשר דהירושלמי חולק על זה אך לכאורה אם בתר מלמד אזלינן כמו דאמרינן במכות (דף ל') הניחא למ"ד בתר למד אזלינן אלא למ"ד בתר מלמד אזלינן והכא יליף קודש מתרומה ותחילה ילפינן מחולין וא"כ יכול ללמוד למד מן הלמד ועיין בספרי עמק יהושע (ס' ט') על הירושלמי דיבמות קדשים מהו שיהיו אסורין בערל ללמד מן הפסח אין אתה יכול שאין בו שבירת העצם ולא בתרומה שהוא למד מן הלמד ופי' הפ"מ דתרומה ילפינן מפסח ותרומה קודש איקרי וכבר כתבתי שם ששגה בזה דהא במ"ש אמרינן דמעשר שני דגן חולין הוא כש"כ בתרומה דהא בקידושין (ד' נ"ג) ר"ל דמעשר שני איקרי קודש יותר מתרומה עיי"ש אלא הטעם דאי משום דבתר למד אזלינן והלמד הוא לענין קדשים או דבתר מלמד אזלי' והמלמד הראשון הוא קודש אבל כעת נראה לי מהירושלמי דס"ל דר' ישמעאל סובר דאין למדין למד מן הלמד אפי' בחולין נמי וכמו דאמרינן בירושלמי (בפ"ק דקידושין ה"ב) כתיב כי יאמר לך כו' הקיש כו' ניקנית בכסף ובשטר כו' עברי' למודה מבת חורין כו' נמצא למד מלמד עד כדון כר' עקיבא דאית ליה למד מן הלמד כר' ישמעאל דלית לי' למד מן הלמד וע"כ אמר שיה' הכל משועבד להלכה כיון דכתי' ובשר קודש אשר יגע בכל טמא לא יאכל וע"כ לא הוי למד מן הלמד וע"ז אמר שיהא הכל משועבד להלכה ודו"ק]: