נועם ירושלמי על חגיגה ג:ב:ז

שם ר' זעירא כו' האוכל שלישי בתרומה נפסל גופו מלאכול בתרומה והגיה הק"ע שלישי של קודש והשיג עליו בגליון הש"ס שם דא"כ מאי פשיט כו' ולי נראה שצריך להגיה האוכל שלישי בקודש נפסל גופיה מלאכול בקודש וכמו דאמרינן בחולין (דף לד) אמר ר' זעירא אמר רב אסי אמר ר' יוחנן אמר ר' ינאי האוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש נעשה גופו שני לקודש איתיבי' ר' זירא לר' אסי שלישי שני לקודש ואין שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה על טהרת תרומה אין על טהרת הקודש לא א"ל לא מיבעי' קאמר כו':

וע"כ אמרינן בירושלמי ר' זעירא ר' יוסא ר' יוחנן ר' ינאי בשם ר"ל (והיינו האמוראים דאמרינן בחולין (שם) אמר ר' זעירא אמר ר' אסי א"ר יוחנן א"ר ינאי) האוכל שלישי של קודש נפסל גופיה מלאכול בקודש וע"ז פריך ולאו מתני' היא שהשלישי שני לקודש כו' בחולין שנעשו על טהרת תרומה. וא"כ פשיטא דהאוכל שלישי של קודש שנפסל גופו לאכול בקודש ואינו סובר הטעם מפני שטהרתה טומאה היא אצל קודש דזה הטעם צריך לומר בתרומה אבל לא בשלישי של קודש וע"ז משני דמתני' בקדשי מקדש המוקדשין אהא מימר לך אפי' בחולין שנעשו על טהרת הקודש דאפילו של חולין שנעשו על טהרת הקודש נמי האוכל נפסל גופו מלאכול בקודש וע"ז אומר (שם) ר' זעירא ר' יוסי ר' יוחנן ר' ינאי כו' מתניתא מינה קיימה ומינה תברא מינה קיימה דשלישי עושה שני לקודש ואין שני תרומה שנעשו לטהרת טומאה אבל אם נעשו לטהרת הקודש נעשה גופו שני אצל קודש מינה תברא שהשלישי שני לקודש שנעשית לטהרת הקודש אבל אם נעשה לטהרת תרומה נעשה גופו שני אצל תרומה וכש"כ אצל הקודם עיין בק"ע שנדחק בזה ולי נראה שיש (ט"ס וחילוף השורות בירושלמי זה וכצ"ל) מתניתא מינה קיימה ומינה תברא (פי' שיש לסייע מזה המשנה להא שאמר ר' זעירא כו' שהאוכל שלישי של חולין שנעשו על טהרת הקודש נעשה שני לקודש וגם שיש מזה לשבור ולומר איפכא) וע"ז אומר מינה קיימה (פירוש שיש לקיים המימרא שהאוכל שלישי שנעשה על טהרת קודש נפסל גופו מלאכול בקודש) שהשלישי שני לקודש ולא שני לתרומה בחולין שנעשו על טהרת תרומה דאם נעשה גופו שני אצל תרומה (פי' אם אכל חולין שנעשו על טהרת תרומה וכל שכן אצל הקודש (פירוש אם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש) (והוא כמו דאמרי' לא מיבעי' קאמר לא מיבעי' חולין שנעשו על טהרת הקודש דחמירי דאית בהו שלישי אלא אפי' חולין שנעשו על טהרת תרומה נמי אית בהו שלישי) ומינה תברא שהשלישי שני לקודש ואין שני לתרומה שנעשו על טהרת תרומה אבל אם נעשו לטהרת הקודש אין נעשה גופו אצל קודש וע"ז קאמר מינה קיימה ומינה תברא דאיפשר לקיים דהיינו לסייע להמימרא שאם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש נפסל גופו מלאכול בקודש ולא מיבעי' קאמר כו' או שבדווקא קאמר חולין שנעשו על טהרת התרומה אבל אם אכל חולין שנעשו על טהרת הקודש לא נפסל גופו. וא"כ מוכח מזה כמו שכתבתי תחילה דהירושלמי סובר דלא כשיטת הש"ס דילן דאדרבא חמש אחרונות הם בין לקודש בין לחולין שנעשו על טהרת הקודש וחמש ראשונות הוא לקודש אבל לא לחולין שנעשו על טהרת הקודש דהא רוצה לומר דהאוכל שלישי של חולין על טהרת קודש נפסל בגופו כו' והוא הדין שעושה רביעי ודו"ק: