נועם ירושלמי על ברכות א:א:ג

תני הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. א"כ למה קורין אותה בביהכ"נ א"ר יוסי אין קורין אותה בביהכ"נ בשביל לצאת ידי חובתו אלא כדי לעמוד בתפילה מתוך דבר של תורה. הנה בריש ברכות (דף ב') פירש"י לפיכך הקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. א"כ למה קורין אותה בביהכ"נ כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת. והכי תני' בברכות ירושלמי ולפיכך חובה עלינו לקרותה משתחשך ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו יצא. והקשו התוס' שם דא"כ פסקינן כריב"ל דאמר תפלות באמצע תיקנו'. פי' באמצע בין ק"ש של שחרית ובין ק"ש של ערבית ואנן קיי"ל כר' יוחנן דאמר לקמן (דף ד') איזהו בן עוה"ב זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה של ערבית:

והנה הש"א האריך בזה (ס' ג') וכתב די"ל דלא קפדינן אסמיכת גאול' לתפילה אלא כשהתפלל בזמן ק"ש. אבל כשמתפלל ערבית מפלג המנחה שעדיין לא הגיע זמן ק"ש ל"ל בה וכה"ג פירש"י בברכות (דף ל') גבי הא דאמרינן התם אבוה דשמואל ולוי כי הוי בעו למיפק לאורחא הוי מקדמי ומצלי וכי מטא זמן ק"ש קרו. ולא הוי סמכי גאולה לתפילה אע"ג דבשל שחרית כ"ע מודו דבעי למסמך. ופירש"י ומשום מסמך גאולה לתפילה כיון דמצלי קודם ק"ש לא קפדי. וע"כ אם מתפללין ערבית ועדיין לא הגיע זמן ק"ש ע"כ לית בזה משום מסמך גאולה לתפילה. אך אח"כ דחה הש"א מהא דאמרינן (שם) אהא דאבוה דשמואל ולוי כמאן כי האי תנא דתניא השכים לישב בקרון או בספינה מתפלל וכשיגיע זמן ק"ש קורא. רשב"א אומר בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל כדי שיסמוך גאולה לתפילה ואמר במאי קא מפלגי מ"ס תפילה מעומד עדיף. ומ"ס מסמך גאולה לתפילה עדיף. ולפירש"י הא דקאמר מ"ס מסמך גאולה לתפילה עדיף. אע"ג דקודם זמן ק"ש לא חייש לסמיכה. ע"כ ה"ק מוטב שימתין מלהתפלל עד זמן ק"ש כדי שיתחייב לסמוך ויקיים מצות סמיכת גאולה לתפילה מלהתפלל מעומד קודם זמן ק"ש. אע"פ שאכתי לא חל עליו חיוב מצות סמיכת גאולה לתפילה. והרי אפי' ת"ק לא קאמר להקדים תפילה לק"ש ולא חייש לסמיכת גאולה לתפילה אפי' בקודם זמן ק"ש. אלא בהשכים לישב בקרון או בספינה דא"א לו להתפלל מעומד וכדאמר מר סבר תפילה מעומד עדיף הא לאו הכי כ"ע אפי' ת"ק מודה דמסמך גאולה לתפילה עדיף. וא"כ חזינן דאפילו אם לא מטא זמן ק"ש עכ"ז צריך שימתין מלהתפלל עד זמן ק"ש כדי שיתחייב לסמוך ויקיים מצות סמיכת גאולה לתפילה וא"כ קשה על רש"י שהביא הירושלמי דהקורא קודם לכן לא יצא ידי חובתו. והא דקורין אות' בביה"כ הוא כדי לעמוד בתפילה מתוך ד"ת:

אך לקמן בפרקין וכן בירושלמי (פ"ד דברכות) הארכתי בזה דיש חילוק בין סמיכת גאולה לתפילה דשחרית ובין סמיכת גאולה לתפילה של ערבית. והענין הוא דתפיל' שחרית הוא מתוך שתפילת שחרית הוא מצוה וחובה על האדם ע"כ אף עפ"י דלא מטא זמן ק"ש אעפ"כ אינו יכול להתפלל מחמת שצריך להמתין עד זמן ק"ש כדי שיוכל לסמוך גאולה לתפילה. ויצא ידי חובת סמיכת גאולה לתפיל'. אבל תפילת ערבית דקיי"ל דהוי רשות. א"כ לא שייך לומר שהחוב הוא על האדם לסמוך גאולה לתפילה של ערבית כיון דתפיל' ערבית בעצמה הוי רשות אלא דהחיוב הוא אם מתפלל שיסמוך גאולה לתפילה וכמו שכתבו התוס' בברכות (דף ד') בד"ה אמר ר' יוחנן. דאף דר"י סובר דצריך לסמוך גאולה לתפילה אעפ"כ יכול לסבור תפילת ערבית רשות]. וע"כ כיון דאינ' חובה על האדם לסמוך גאולה לתפילה אלא דאם מתפלל צריך שיסמוך גאולה לתפילה וע"כ זהו דוקא אם מטא זמן ק"ש אבל קודם דמטא זמן ק"ש. א"כ יוכל להתפלל כיון דלא מטא עדיין זמן ק"ש ואינו מחויב להמתין עד זמן ק"ש בכדי שיוכל לסמוך גאולה לתפילה כמו שהוכחתי מהא דברכות (דף ל') דהתם הוא בתפילת שחרית דחובה להתפלל ולסמוך גאולה לתפילה. ע"כ צריך שימתין עד דמטא זמן בכדי שיסמוך גאולה לתפילה. משא"כ בתפילת ערבית שהיא רשות. ואין החיוב על הגבר' רק על התפיל' אם מתפלל.

ושם הבאתי קצת ראיה מהירושלמי (ספ"ג דתרומות) ר' שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו בשבלין עובר או אינו עובר אלא על הסדר [ושם הגהתי שצ"ל על הגורן] פי' דוקא על הגורן שכבר חל חיוב התרומה ע"כ עובר אם מקדים מעשר ראשון. אבל אם מפרי' בשבלין כיון שעדיין לא חל החיוב של תרומה ע"כ מיבעי לי' אם עובר. והטעם כיון דשם אין החיוב חל על גברא אלא דאם רוצה לאכול צריך לתרום. ע"כ איפשר דאינו עובר רק אם כבר חל החיוב של תרומה. ועיין לקמן (רפ"ד דירושלמי) שם בארתי דהירושלמי סובר דהא דתפילת המנחה קודמת למוספין היינו דוקא בזמן מנחה קטנה אבל לא בזמן מנחה גדולה. והוא משום דס"ל דכיון דלכתחילה אין להתפלל בזמן מנחה גדולה אלא דאם התפלל יצא ועיין בש"ע או"ח (סי' רל"ג). ע"כ יוכל להקדים תפילת המוספין למנחה. אע"ג שהיא תדירה. והש"ס דילן סובר דכיון דבדיעבד הוי תפילתו תפילה ע"כ לא יוכל להקדים. והבאתי ראי' לזה מהא דאמרינן בביצה (דף י"ג) ולימא ליה כי היכי דיהבו לי הכי יהיבנא לך אמר רבא קנסא ופירש"י על שהקדים וגרם להערים על דברי תורה שהמשנה סדר המעשרות עובר בלאו מלאתך ודמעך לא תאחר אלמא אע"ג דלכתחילה אין לתרום רק בדיעבד אעפ"כ עובר בלאו דמלאתך ודמעך לא תאחר ושם הארכתי בזה:

ועוד ביארתי שם דאף לפי מה שכתבו הפוסקים דה"מ היכא דלא צלי לי' כלל. אבל היכא דצלי לי' תפיל' ערבית כבר שוי' עילוי' חובה. היינו בהתפילה גופא. אבל אעפ"כ אין צריך לסמוך גאולה לתפילה אם עדיין לא מטא זמן ק"ש. דכיון דמן הדין הוי תפילת ערבית רשות וא"כ א"צ לסמוך גאולה לתפילה אם לא מטא זימני'. ע"כ אף דשוי' חובה. אעפ"כ לא לענין לסמוך גאולה לתפילה אם לא מטא זימני'. [ועיין לקמן (פ"ד דירושלמי) מה שבארתי שם]: