נועם ירושלמי על ביצה א:ח:ג

שם (ה"ח) בש"א אין מוליכין חלה ומתנות לכהן ביו"ט כו'. אמרו להם ב"ה לא אם אמרת בתרומה שאין זכאי בהרמתה תאמר במתנות שזכאי בהרמתן ובגמ' וקשה על דב"ה תרומה אינו זכאי בהרמתה הגע עצמך שיש עליו תנאי (פי' וא"כמותר להפריש ומשני זו מפני זו (פי' דגזרו בתרומה שיש עלי' תנאי שלא להוליכה ביו"ט מפני רוב תרומה שאין עלי' תנאי) ולמה תנינן חלה מפני חלה שהורמה ביו"ט כהדא דתני הלש עיסה ביו"ט מפריש חלתה ביו"ט לשה מעיו"ט כו' אסור לטלטלה כו' ליטול ממנה עירס לא אמר אלא לש אבל עירס לא (פי' דוקא אם לש עיסה מעיו"ט לא מפריש חלה ביו"ט אבל אם עירס מעיו"ט מותר להפריש חלה ביו"ט אמר שמואל אחוה דר' ברכי' תיפתר בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא לבסוף (פי' וע"כ אפילו עירס עיסה מעיו"ט אעפ"כ מותר להפריש חלה ביו"ט דבתרומה טמאה מפריש חלה לבסוף) אמר ר' יוסי ב"ר בון בדין הי' בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא לבסוף תקנה תקנו בה שיפרישנה החלה שלא תטמא העיסה:

ונראה לי דר' יוסי בר' בון מתרץ דמיירי בעיסה טהורה וכ"ת א"כ אמאי קאמר דוקא לש מעיו"ט אבל עירס לא הא בעיסה טהורה מפריש חלתה משעה שעירס א"כ אפילו עירס עיסה מעיו"ט נמי על זה אמר ר' יוסי ב"ר בון בדין הי' אפילו בעיסה טהורה שלא יפריש חלתה אלא לבסוף דהיינו לאחר הלישה הקנה תקנו בה שיפרישנה תחילה שלא תטמא העיסה ואם כן זהו התקנה רק לטובתו שלא יצטרך לשמור את התרומה. וע"כ אם רצה לעשות כדין אפי' בתרומה טהורה שלא יפריש חלתה אלא לבסוף א"כ עשה כדין. וע"כ אפי' בתרומה טהורה אם עירס עיסה מעיו"ט אעפ"כ מותר להפריש החלה ביו"ט מכיון דמצד עיקר הדין אפי' בתרומה טהורה נמי אינו מפריש את החלה אלא לבסוף. ע"כ יכול להפריש את החלה ביו"ט:

וע"ז מביא הפלוגתא של ר' יוסי בר' בון כמו שאבאר דע"כ הוצרך ר"י בר' בון לומר דמתניתין מיירי אפי' בעיסה טהורה וכיון דרצה לעשות כדין אפי' בתרומה טהורה נמי אפילו עירס מעיו"ט מותר להפריש חלה ביו"ט והוא משום דר"י ב"ר בון לא רצה לאוקמי הברייתא בתרומה טמאה והוא משום שסובר דתרומ' טמאה אסור להפריש ביו"ט וכמו דקאמר שם מתניתא ביו"ט של פסח (פי' הא דפליגי ר"א ור"י הוא ביו"ט של פסח והוא משום דאם יפריש החלה בעודה עיסה א"כ יעבור על ב"י וע"כ אומר ר"א שלא תקרא לה שם עד שתאפה ור' יהושע אומר לא זהו חמץ שמוזהרין עליה אבל בעצרת ובחג מותר (פי' מותר להפריש אפילו מתרומה טמאה. ר' יוסי בר' בון בשם ר' אחא אפי' בעצרת ובחג אסור על שם וכל מלאכה לא יעשה בהם אלא יניח כל העיסה עד לאחר יו"ט וא"כ קשה לר"י בר' בון הא דתניא לשה מעיו"ט כו' אבל עירס מותר וא"כ לפי מאי דמשני דמיירי בעיסה טמאה שאינו מפריש חלתה אלא לבסוף א"כ מוכח דעיסה טמאה מותר להפריש ביו"ט. וע"כ משני דמיירי אפי' בעיסה טהורה מחמת דבדין היה אפי' בתרומה טהורה שאינו מפריש חלתה אלא לבסוף רק תקנה תיקנו כו' וע"כ אם עשה כדין ועירס מעיו"ט כו' מותר להפריש חלה ביו"ט אפי' בעיסה טהורה משום דבעיסה טמאה סובר שאין להפריש ביו"ט ובפסחים (פ"ג ה"ג) מסיים בירושלמי מה בינה לקניבת ירק של תרומה (פי' כיון דאין בה משום מפריש תרומה דהא לשה ביו"ט. וא"כ מה בינה לקניבת ירק של תרומה וע"ז משני זו ראויה לאכילה וזו אינה ראויה לאכילה רבנן דקיסרין בעי מה בינה לבורר קטניות ביו"ט ודו"ק: