נועם ירושלמי על ביצה א:א:ז

עוד שם תמן תנינן ביצת נבילה אם יש בה כיוצא בה נמכרת בשוק מותרת ואם לאו אסורה כדברי ב"ש וב"ה אוסרין מ"ט דב"ש גמורה הי' עד שלא תתנבל כו' וב"ש כמשנה ראשונה וב"ה כמשנה אחרונה דאמר ר' חייא בראשונה היו אומרים אי מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת כו' חזרו לומר מעמידין בקיבת הנבילה ואין מעמידין בקיבת כו' אפי' דיסברון ב"ש כב"ה כמשנה אחרונה ביצה גידולה גופה קיבה ממקום אחר באת ואתיא כהיא דאמר ר' יוסי בר' בון בשם ר' יוחנן מעשה בבניו כו' שבקעו להם זאבים כו' ובא מעשה לפני חכמים והותרו קיבותיהם אמרו ביצה גידולי גופה קיבה ממקום אחר באת:.

[וא"כ לפי"ז יש לחלק בין עגל דנולד מן הטריפה שאמר ר' גידל נעשה כדבר מוכן טמון בדבר שאינו מוכן דזהו דווקא בעגל דאמרינןדעובר לאו ירך אמו הוא וע"כ הולד כשר אבל ביצה היא כגופה יותר וכמו דאמרינן בחולין (דף נ"ח) במאי קא מיפלגי בשעיברה ולבסוף נטרפה ר"א סבר עובר ירך אמו הוא ור' יהושע סבר עובר לאו ירך אמו כו' ומודים ודאי בביצת טריפה שאסורה בדשיחלא קמא מ"ט גופה היא וא"כ הוי ביצה גופה יותר מעובר וע"כ אומר גבי עובר דנעשה כטמון דבר מוכן בדבר שאינו מוכן משא"כ לגבי ביצה דגופה היא משא"כ הולד לאו גופה היא וכמו דאיתא בעבודת כוכבים (דף מ"ז) מעיקרא בהמה והשתא בהמה דשא הוא דאחיזא באנפא אבל ביצה גופה היא ואע"ג דאמרינן בירושלמי (בריש ביצה) מה הן בחלב נאמר אם הי' מעורות לגידים אסורות ואם לאו מותרות היינו דווקא לענין בשר עוף דהוי מדרבנן אבל לא לענין טריפה ונבילה ועיין בתוספות חולין (דף נ"ח) אך התוס' בב"ק כתבו (ד' מ"ז) על הא דאמרינן התם דאמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופה היא תרנגולת שהזיקה אינו גובה מביצתה מ"ט פירשא בעלמא הוא וא"כ מוכח מזה דולד הוי יותר כמו גופה מביצה ועיין תוס' בד"ה מאי טעמא כו' דהא דביצת טריפה אסורה היינו משום דחיישינן דילמא הי' מחוברת בשעה שנטרפה וא"כ אי אמרינן דהירושלמי סובר כמו הבבלי צריך לחלק דביצה בלידתה כנתחדש בה מה שלא הי' במעי אמה כמו דאיתא בירושלמי שם אינו דומה טעם אכילתה מבפנים לטעם אכילתה בחוץ או משום שאינה נגמרת לאפרוח עד שתצא לחוץ]: