נועם ירושלמי על בבא מציעא א:ד:ב

שם (הלכה ד') מתניתין ראה את המציאה ונפל עלי' ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ובגמ' ר"ל אמר כו' אדם זוכה לחבירו ובתוך ד' אמות שלו (כצ"ל) ר' יוחנן אמר והוא שתפול לתוך ידו כו' כבר ביארתי (בהלכה ב') דפליגי אם המגביה מציאה לחבירו קני חבירו:

עוד שם והא תנינן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקי' אמר בשכר הלבלר היא מתניתא:

והנה בספרי נועם ירושלמי (ח"ח דגיטין) ביארתי שם הירושלמי וכעת אוסיף לבאר וצריך מתחילה להביא מה שביארתי כם דהנה הפ"מ פי' לפרושי מתניתין קא אתי דקתני מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורש' ולא קתני אינה מגורש' אלא לאשמועינן שמדינא הבעל נותן שכר הסופר וכאן דמחצה על מחצה הוא שניהםנתחייבו לשלם שכר הסופר וצריך לבאר דבכל מקום דקתני מגורשת ואינה מגורשת היינו דצריך ליתן גט אחר ואם מת הבעל חולצת ולא מתייבמת ואמאי קאמר הכא ר' אבין בשם חזקי' בשכר הלבלר שנו ונראה לי שהוא כמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ח) היכי דמי קרוב לה וה"ד קרוב לו אמר רב ד' אמות שלה זהו קרוב לה ד' אמות שלו זהו קרוב לו היכי דמי מחצה על מחצה אמר רב שמואל בר יצחק כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות וליחזי הי מינייהו קדים כו' ולא אמר רב כהנא הכא בד' אמות מצומצמות עסקינן וגט יוצא מארבע אמות שלו לארבע אמות שלה והא אגיד גביה אלא אמר רבה ורב יוסף הכא בשתי כיתי עדים עסקינן כו' ולחזקי' היה דוחק לאוקמי בהכי דהוי קשה לי' קושי' התוס' בד"ה והא אי איפשר כו' דא"כ אוקמי תרי בהדי תרי ואוקי איתתא בחזקת אשת איש כו' ועוד איפשר לומר כמו שהקשו התוס' (שם) דלישני כגון דלא ידעינן הי מינייהו קדים ולכך הוי ספיקא ותירצו דמחצה על מחצה לא משמע הכי וא"כ בתרי לגבי תרי הוי נמי ספיקא ומחצה על מחצה לא משמע הכי וע"כ מפרש לענין אם נאבד הגט וצריך לכתוב לה גט אחר וא"כ איפשר כגון שהי' גט יוצא מד' אמות שלו לד' אמות שלה ולא קשי' דהא אגידא גבי' דזהו דווקא לענין שתהא מגורשת אבל לענין דשל מי הוא הגט עצמו ואם נאבד צריך לכתוב גט אחר (וכמו דתנן וכן לענין בע"ח) ולענין זה לא קשי' דהא אגידא גבי' דזהו דווקא לענין שתהא מגורשת וכמו דאמרינן בירושלמי (רפ"ק דגיטין ה"א) ר' עזרא בעי קומי ר' מנא איש ואשה שהיו תפוסין בגט היא אומרת זכיתי והוא אומר לא זכית תפלוגתא דרבי ורשב"ג דאתפלגון המלוה והלוה שהיו תפוסין בשטרות כו' א"ל דברי הכל היא הכא אפי' כולה בידה וחלק א' בידו אינו גט דכתיב ונתן בידה עד שיהא כולה בידה וזהו דווקא לענין שתהא מגורשת אבל לא לענין זכות בהגט.

וע"כ אמר חזקי' דהא דתנן מגורשת ואינה מגורשת בשכר הלבלר שנו משום שהוא מפרש בד' אמות מצומצמות עסקינן וגט יוצא מד' אמות שלו לד' אמות שלה ולא קשה דהא אגידא גבי' דזהו דווקא לענין שתהא מגורשת אבל לא לענין הגט עצמו וע"ז אמר מגורשת ואינה מגורשת ששניהם צריכין לשלם שכר הלבלר והא דקאמר הכא אחר הפלוגתא דר"י ור"ל דאמר ר' יסא בשם ר' יוחנן זו בגיטין מה שאין כן במתנה הוא שמזה מוכח דחזקי' לא סבר כר' יוחנן דזו בגיטין משא"כ במתנה דלדברי ר' יוחנן שסובר דבמתנה אין ד' אמות קונה א"כ כיון דלחזקי' דמוקי לה בח' אמות מצומצמות ואינה מגורשת משום דאגידא גבי' א"כ לא תזכה בגוף הגט משום ד' אמות דהא במתנה לא תיקנו ד' אמות בשלמא אם היא מגורשת ניחא דתיקנו ד' אמות אבל לחזקי' כיון שאינה מגורשת בודאי א"כ לא ליקנו לה ד' אמות כלל א"כ מוכח דחזקי' פליג על ר' יוחנן ולר' יוחנן לא קשה דהא ר' יוחנן מפרש לענין שתהא מגורשת לגמרי ומחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ח) א"ר שמן בר אבא לדידי מפרשא לי' מיני' דר' יוחנן הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו זהו קרוב לו כו' שניהם יכולים לשומרו ושניהם אינם יכולים זהו מחצה על מחצה וא"כ מפרש לענין שתהא מגורשת ולא קשי' דהא אגידא גבי' משום דהוא מפרש קרוב לה דהיינו שהיא יכולה לשומרו וכן בירושלמי (ה"ב) שמעון בר בא בשם ר' יוחנן קרוב לה מלו מגורשת לו מלה אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וע"כ סובר ר' יוחנן דבד' אמות במתנה אינה קונה וכמו דאמרינן בגיטין (ד' ע"ח) א"ר אסי א"ר יוחנן לגיטין אמרו ולא לדבר אחר:

ובזה יתבאר הירושלמי דהכא ר"ל אמר אבא כהן ברדליי' אדם זוכה במציאה בתוך ד' אמו' שלו ר' יוחנן אמר והוא שתפול לתוך ידו כו' והתנינן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקי' אמר בשכר הלבלר היא מתניתא ונדחק שם הפ"מ ופי' דהא לא שייכא כלל ואגב מייתי לה ומעתיק לה הכא ובמה שביארתי ניחא שהוא מקשה על ר' יוחנן דאמר והוא שתפול לתוך ידו והוא דלגיטין אמרו ולא לדבר אחר וע"ז מקשה מהא דתנן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת חזקי' אמר בשכר הלבלר שנו כמו שביארתי דאע"ג דלענין שתהא מותרת להנשא בודאי דמחצה על מחצה אינו גט כלל והוא רק לענין לשלם שכר הלבלר ומשום שזכתה בהגט עצמו אבל לא לענין שתהא מגורשת וא"כ קשה לר' יוחנן דאמר דדווקא בגיטין קונה ד' אמות אבל לא לדבר אחר וא"כ איך קונה הד' אמות לענין הגט גופא והירושלמי לא משני ע"ז והוא משום דאינה קושי' לר' יוחנן דר' יוחנן אזיל לטעמי' בירושלמי (פ"ח דגיטין ה"ב) שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת וא"כ הא דמחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת היינו לענין אם הוא גירושין שמותרת להנשא ובהא ודאי תיקנו ד' אמות אבל לא לענין מתנה דבמתנה לא תיקנו ד' אמות ור' יוחנן לא סבר להא דחזקי' דבשכר הלבלר שנו ולענין גיטין ודאי דד' אמות קונה וא"כ לא קשה לר' יוחנן ודו"ק:

וכעת נראה לי לבאר עוד והוא דלחזקי' משמע מחצה על מחצה בכת אחת שאומרים ספק קרוב לו ספק קרוב לה (או כמו שביארתי בשמונה אמות מצומצמות] וע"כ הי' קשה לחזקי' דלא הוי ספק קידושין כלל והוא כמו שכתב בס' אבני מילואים (ס' ל') היו עומדים ברה"ר או ברשות שאינה של שניהם וזרק לה קידושין קרוב לו אינה מקודשת קרוב לה ה"ז מקודם מחצה על מחצה או שהי' ספק. קרוב לה ואבדו קודם שיגיע לידה ה"ז ספק מקודשת וכתב הא"מ כתב הב"ש היינו ב' כיתי עדים המחולקים אם הי' קרוב לה או קרוב לו אבל אם הי' לעדים ספק אם הי' קרוב לה אין חוששין לקידושין דה"ל כאילו קידש בלא עדי' וע' בהגהת אשר"י סוף גיטין ובפ' ד' אחין משמע שם דהוי ספק קידושין אפי' בכת אחת לפי פירש"י שם כו' ועוד נראה לפי מה שכתב הרא"ש פ' האיש מקדם דשליחות אין צריך עדים ואפי' בשליח קבלה דידה אין צריך עדים ועיין (ס' ל"ה) ברמ"א שם מכיון דחצר וד' אמות מדין שליחות הוא דגם ד' אמות הוא מדין חצר לפי מה שכתב הר"ן בב"ק ואם כן אם הספק אם הגיע לחצר שהוא ד' אמות שלה ה"ל ספק קידושין ולא הוי כמקדש בלא עדים כיון דאין הספק אלא בשליחות אם המקום הוא שלוחה או לא ובזה אין צריך עדים דבשליחות אין צריך עדים ולפי"ז בגט כה"ג בספק קרוב לה לא הוי גט כיון דלגבי גט לכ"ע בעינן עדים על השליחו' של הקבלה וכמ"ש הרא"ש לחלק בזה דבקידושין אין צריך עדים על השליחות ובגירושין צריך עדים וכיון דהעדים לא ידעו המקום אם הוא שלה ה"ז כשליחות בלא עדים דהא המקום הוא בתורת שליחות ומכש"כ בגיטין דחצר משו' יד אתרבאי וליכא עדים אם הגיע לידה ה"ז גירושין בלא עדים כו' ולהכי משני בגמ' בשמונה אמות מצומצמות דזה אינו מחמת ספק או כדמוקי לה בשתי כיתי עדים דהשתא איכא עדים על הגירושין שהי' קרוב לה:

וע"כ אמר חזקי' בשכר הלבלר שנו וע"כ אפי' כת אחת אומרת ספק קרוב לה ספק קרוב לו שניהם משלמין שכר הלבלר שספק הוא אם זכתה בגופו של גט או לא אבל לא לענין שתהא מגורשת ואינה מגורשת כיון שאינם יודעים אם הוא קרוב לו או לה א"כ הוי כמו שאין עדים כלל וא"כ אינה מגורשת ודאי ורק לענין שכר הלבלר (ולענין שכר הלבלר איפשר נמי לפרש שהי' גט יוצא מד' אמות שלו לד' אמות שלה כמו שביארתי אבל ודאי דאינה מגורשת דהא אגידא גבי' כמו דאמרינן בגיטין ד' ע"ט):

ובזה יתבאר הירושל' דיבמות (פ"ג ה"ט) אמתני' דתנן וכולן שהיו להן קידושין או גירושין בספק הרי אלו חולצות ולא מתייבמו' כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זו ספק קידושין כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן יש בו זמן ואין בו אלא עד א' זהו ספק גירושין ובג' (שם) לית כאן ספק גירושין ממש כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לה ספק קרוב לו זהו ספק קידושין והכא זרק לה גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק גירושין והנה הפ"מ נדחק בזה הירושלמי מאוד:

ע"כ נראה לבאר עפ"י מה שכתב האבני מלואים דבספק קידושין איפשר דהספק הוא אפי' בכת אחת דאין הספק אלא אם הגיע לחצר שלה או לא ע"כ לא הוי כמקדש בלא עדים כיון דאין הספק אלא בשליחות אם המקום ההוא שלוחה או לא בזה אין צריך עדים דבשליחות דקידושין אין צריך עדים אבל גבי גט כה"ג כיון דבעינן עדים על השליחות לקבלה ע"כ בספק קרוב לה או לו הוי כמגרש בלא עדים ואינה מגורשת בודאי וע"ז אומר בירושלמי על הא דתנן כיצד ספק קידושין זרק לה קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קידושין כיצד ספק גירושין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים כו ומדייק הירושלמי כמו דמדייק בש"ס דילן ביבמות (ד' ל) ואילו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא קתני מ"ט כו' וכן מדייק הירושלמי על הא דתנן זהו ספק קידושין ואלו בגירושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה לא:

וע"ז אומר הירושלמי לית כאן ספק גירושין ממש (פי' דבגירושין ליכא ספק גירושין ממש (פי' אע"ג דתנן בגיטין (ד' ע"ח) הי' עומדת בר"ה וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת אעפ"כ לא הוי ספק מגורשת ממש אלא כמו דאמר חזקי' בשכר הלבלר היא מתניתא אבל בספק גירושין בכת א' הוי כמגרש בלא עדים כלל). וע"ז אומר לית כאן ספק גירושין ממש וע"ז אומר כיצד זרק לה קידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה זהו ספק קידושין (פי' אפילו בכת אחת דאין הספק אלא בשליחות (וכמו שהבאתי מה שכ' הא"מ) והכא זרק לה גיטה ספק קרוב לה ספק כו' זהו ספק גירושין פי' בת י' דכיון דאין העדים יודעים אם קרוב לו או לה א"כ הוי כמגרש בלא עדים וע"כ אומר דליה כאן ספק גירושין ממש. פי' דלא הוי ספק גירושין כלל אלא דודאי אינה מגורשת והא דהוי ספק הוא לענין שכר הלבלר.והש"ס דילן לא רצה לפרש לענין שכר הלבלר וא"כ כיון דתנן בגיטין (ד' ע"ח) הי' עומדת ברה"ר וזרקו קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת א"כ בודאי מיירי בב' כיתי עדים וא"כ כיון דמתניתין דהתם מיירי לענין ספק אם היא מגורשת א"כ ודאי מיירי בב' כיתי עדים א"כ הי' יכול למיתני בגירושין נמי בב' כיתי עדים וע"כ אמרינן ביבמות (ד' ל"א) אלא אמר רבא כל שיש בקדושין יש בגירושין ויש בגירושין מה שאין בקדושין כו' וזהו בקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקדושין כו'.

ובזה נראה לי לבאר הירושלמי (פ"ט דגיטין ה"ג) אמר ר"י משום ר' ינאי וכולן בכתב ידים (פי' הא דתני ג' גיטין פסולין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים יש עליו עדים ואין בו זמן מיירי נמי בכתב ידו) ר' אלעזר שאל עדים יש כאן כתב ידים מה אנו צריך. ר' ירמי' בשם רב וכולן בכתב ידים חוץ משעדיו עמו (פי' דהא דאמר וכולן בכתב ידים קאי איש בו זמן ואין עליו אלא עד א' דזה מיירי בכתב ידו (וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) כתב בכתב ידו ואין עליו עדים אמר ר"נ כתב ידו שנינו אהיי אילימא ארישא פשיטא כתב ידו קתני ואלא אמציעתא הרי יש עליו עדים אלא אסיפא יש בו זמן ואין בו אלא עד א' ודווקא כתב ידו ועד אבל כתב סופר ועד לא כו' אמר רב המנונא הללו חוביהון על גרמיהון דאינון שקיבלו עליהם לחתום בגט שאין בו זמן (פי' דקאי נמי על הא דיש עליו עדים ואין בו זמן נמי דכיון שחתמו על גט שאין בו זמן ע"כ חוביהון על גרמיהון ואינם נאמנים רק בכתב ידו ובש"ס דילן בגיטין (ד' פ"ו) לא מסיק הכי:

ע"כ נראה לי דע"כ שיטת הירושלמי קאי נמי איש עליו עדים ואין בו זמן דהנה יש להקשות על הא דאיתא בש"ע אה"ע (ס' לב) כתב בכתב ידו ואין עליו עד מקודשת מספק וכתב הא"מ בנימוקי יוסף פד"א הביא מחלוקת מי אמרינן דכשם שכתב בכתב ידו כשר בגט הוא הדין בקדושין או דילמא דווקא בגט גלי קרא וכתב לה אבל בקידושין יש לומר אין דבר שבערוה פחות משנים עיי"ש ולא אתברר דהא בקידושין יליף שטר אירוסין מגט דאיתקש הוי' ליציאה ואפשר דדווקא בגירושין סגי בכתב ידו משו' דבבעל לחודי' סגי ונותן אפי' בע"כ משום הכי כשכתב בכתב ידו ה"ל כשנים אבל בקדושין דלאו בדידי' לחוד תלי' אלא בעינן דעת האשה לא סגי בכתב ידו:

והנה קשה לי על הנ"י דא"כ למה אמרינן ביבמות (ד' ל"ב) אלא זהו דקידושין למעוטי מאי למעוטי זמן דליכא בקדושין ומקשה ע"ז ומפרק לה ואמאי לא אמרו דזהו למעוטי כתב בכתב ידו דאיכא בקדושין ואינה מקודשת כלל. וכ"ת דהש"ס רוצה לתרץ דזהו בקדושין למעוטי כל הני דתני בגירושין כתב בכתב ידו ואין עליו כו' דא"כ ביש בו זמן ואין בו אלא עד א' דבקידושין נמי הוי ספק וכמו שכתב הנימוקי יוסף דאם הוא כתב בכתב סופר ומהני כמו ב' עדים ח"כ יש בקידושין ג"כ וא"כ אמאי לא משני לענין כתב ידו:

וע"כ קאמר הירושלמי דאמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי וכולן בכתב ידים ומתרץ רב המנונא דקאי נמי על יש עליו עדים ואין בו זמן דעדים חוביהון על גרמיהון מחמת שחתמו על גט שאין בו זמן וע"כ בעי כתב ידו. והשתא ניחא דזהו דתני בקידושין היינו למעוטי כל דתנן בגירושין דכתב בכתב ידו ואין עליו עדים דבקידושין אינה מקודשת כלל כמו שכתב הנימוקי יוסף ויש עליו עדים ואין בו זמן לפי מה דמשני בירושלמי לא מתכשר אך עפ"י כתב ידו וזה אינו אלא בגיטין ולא ובקדושין דבקדושין כתב ידו לא מהני וכן יש בו זמן ואין עליו אלא עד א' נמי דווקא בכתב ידו וע"כ ליכא כולם בקידושין וע"כ אמר ר' יוחנן משום ר' ינאי וכולן בכתב ידים. ובזה ניחא מה דתנן זהו בקדושין היינו למעוטי כל הני תלת דגירושין דכל שהוא משום כתב ידו לא מתכשר חלא בגט (ובזה איפש' לתרץ על הא דמפרש הש"ס דילן ביבמות לענין זמן ואמאי לא משני לענין כתב בכתב ידו ואין עליו עדים דהש"ס דילן רוצה לפרש ג"כ דזו היא בקדושין למעוטי כל הני דגירושין וע"כ כתב בכתב ידו ואין עליו עדים ליכא בקידושין יש עליו עדים ואין בו זמן ליכא נמי בקדושין משום דזמן ליכא בקדושין וכן יש בו זמן ואין עליו אלא עד א' מיירי נמי בכתב ידו וכמו דאמרינן בגיטין (ד' פ"ו) אמר רב כתב ידו שנינו וזו ליכא נמי בקדושין (ד' פ"ו) אלא דמה שכתב הנ"י דיש בו זמן ואין עליו אלא עד א' מיירי בכתב סופר ועד וא"כ זה יש בקדושין ג"כ וא"כ הא דתנן זהו בקידושין לא בא למעט כל הני חלת בגירושין וא"כ למאי צריך הש"ס ביבמות לתרץ דליכא זמן בקידושין ואמאי לא משני משום כתב ידו. רק איפשר לומר דהש"ס קאמר משום דבאמת ליכא זמן בקדושין (אך לפי מה שביארתי הוא דלא לשיטת הירושלמי דלהירושלמי איכא זמן בקידושין נמי. אלא דכיון דאי בו זמן א"כ חוביהון על גרמיהון שחתמו בגט שאין בו זמן וע"כ בעינן נמי כתב ידו וכמו שאומר וכולן בכתב ידי עדים וכל מה שהוא משום כתב ידו אינו כשר בקדושין כלל וע"כ אנא זהו בקדושין למעוטי כל הני דגירושין ובגירושין תני זהו למעוטי הא דתני בקידושין ספק קרוב לו ספק קרוב לה ובכת אחד. ובגירושין ליכא זה וכמו שאומר ביבמות לית כאן ספק גירושין ממש והוא דהוי כמו שאין עדים בגירושין ואם כן פסול לגמרי כמו שביארתי:.

אך עכ"ז קשה על מה שביארתי דע"כ מפרש ר' יוחנן בשם ר' ינאי דכולם בכתב ידים וכמו שמתרץ רב המנונא דקאי נמי על יש עניו עדים ואין בי זמן ע"כ כאינו כשר אלא על כתב ידו וזה י פא בקידושין והוא קשה דר' יוחנן בלאו"ה ניחא דליכא זמן בקדושין וכמו דאמרי' ביבמות (ד' נ"א) ומפני מה לא תיקנו זמן בקידושין הניחא למ"ד משום פירי ארוסה לית לה פירי כו' וא"כ הקשה דהא לשיטת הירושלמי סובר ר' יוחנן דזמן הוי משום פירי וכמו דאיתא ש בירושלמי פ"ג דגיטין ה"ג) נכתב ביום ונחתם בלילה כו' אמר ר' יוחנן פסול משום אכילת פירות ועיין בגיטין (ד' י"זזז(שיטת הש"ס דילן וא"כ בלאו"ה ניחא דליכא זמן אך איפשר דזה קאמר ר' יוחנן משום ר' ינאי ור' ינאי סובר דהטעם משום בת אחותו כמו דאיתא בירושלמי (פ"ד דגיטין) רב הונא אמר מפני מה תיקנו זמן בגט מפני מעשה שאירע מעשה בא' שהי' נשוי בת אחות' כו':