נועם ירושלמי על בבא מציעא א:ב:ב

שם (הלכה ב') מתניתין היו שנים רוכבים ע"ג בהמה כו' אמר רב הונא תני תמן האשה שהי' רכובה ע"ג בהמה ושנים מנהיגין אותה ואמרה אלו עבדי והחמור והמשאוי שלי וזה אומר זו אשתי כו' צריכה גט משניהם וצריכה לשחרר את שניהם ושניהם משחררין זא"ז בחמור ובמשאוי שלשתן שוין ועיין בספרי נועם ירושלמי (פ"ג דקידושין ה"ח) שהבאתי שם מה שהקשה הרשב"א בחידושיו ותמיה לו אחרון למה אינו מפסיד דאעפ"י שהראשון קבל גיטו מיד חבירו ומיד האשה הי' לו להפסיד חלקו שבחבילה דמה שקנה עבד קנה רבו עיי"ש שביארתי דלשיטת הירושלמי אזלינן בתר הודאת הנותן ועיי"ש שהארכתי בזה והנה הפ"מ כתב מה שכתב הרשב"א ובסוף סיים בדבריו והא דגרסינן בירושלמי פ' שנים אוחזין צריכה גט משניהם ושניהם משחררין זה את זה ובבהמה ומשאוי שלשתן שוין התם כשהחבילה יוצא מתחת ידן ומפני שכל א' הכחיש טענתו ע"י קבלת גיטיהון ונמצא טענת כולן והכחשתן שוה לפיכך שלשתן שוין בחבילה והא דלא קתני נוטלת כתובתה איכא למימר דרבנן היא דאמרי מטלטלי לכתובתה לא משתעבדי ואיפשר לומר דע"כ אמר תני תמן (פי' שאמרו משמי' דרב הונא דתני תמן היינו בבבלי וע"כ אמר תני תמן שלגבי בני א"י הוי תמן) והוא דלשיטת הירושלמי הי' צריכה לגבות מן הכתובה וכמו דאיתא בירושלמי (פ"ט דנדרים ה"ה) פותחין לאדם בכתובת אשתו מעשה בא' שנדר מאשתו הני' והי' כתובתה ארבע מאות זוז ובאת לפני ר"ע וחייבו ליתן לה כתובתה א"ל ר' שמונה מאות זוז הניח לי אבא ונטל אחי ארבע מאות זוז ואני ד' מאות לא די שתטול היא מאתים ואני מאתים אמר לו ר"ע אפילו אתה מוכר שער ראשך את נותן לה כתובתה כו' ופריך שה וגובין מן ממטלטלין אומר ר' בא אע"ג דתימר גובין (והוא ט"ס וצ"ל אין גובין) אומר לו שיתן ר' מישא שאל מהו לומר ליורשין לגבות מן המשועבדין (והוא ט"ס וצ"ל המטלטלין) א"ר אבא מרי מתניתא אמרה כן שאין אומר להן דתנינן תמן אלא ינחנו ליורשין שכולם צריכין שבועה ואין היורשין צריכין שבועה כו' תמן אמרין מן חבנא לא גבאי ומגופי' גבאי וביארתי במ"א שתמן אמרי (פי' בבבל) חולקים ע"ז על הא דאמר שאעפ"י שאין כתובה מן המטלטלין היינו דלא נחתינן לנכסיו אבל אומרים שיתן חולקים בבבל ע"ז) וא מרי מחבנא לא גבאי שעיקר החוב הוא מהנכסים ומן הנכסים לא גבאי ומגופי' גבאי פי' בתמי' דודאי גם אין אומרים לו שיתן והוא כמו דאי' בנדרים (ד' ס"ה) דפריך התם מטלטלי מי משתעבדי לכתובה הכי קאמר אפי' אתה מוכר שער ראשך ואוכל וא"כ להש"ס דילן דמטלטלי לא משתעבדי לכתובה ואין אומרים לו שיתן וא"כ לשיטת הירושלמי הי' לה ליטול בחבילה לכתובתה דאעפ"י דהוי מטלטלי אפ"ה אומרים לו שיתן אך לשיטת הש"ס דילן דאין אומרים לו שיתן ע"כ ניחא מה דלא תני שצריך ליתן לה כתובתה וע"ז אומר תני תמן דהיינו בבבלי וע"כ לא תני דצריך ליתן לה כתובתה והוא משום דמטלטלי לא משתעבדי לכתובתה ואין אומרים לו שיתן וכמו דאמר תמן מחבנא לא גבאי ומגופא גבאי (או איפשר דתני תמן היינו כמו תנן התם)].