נועם ירושלמי על בבא קמא ה:ז:ה

שם (ה"ז) אמר ר' ינאי לתוכו בין שלפניו בין שלאחריו פטור חוצה לו לפניו פטור לאחריו חייב הנה הפ"מ נדחק בזה. והוא ט"ס וצ"ל) אמר ר' ינאי לתוכו בין שלפניו בין שלאחריו חייב חוצה לו לפניו חייב לאחריו פטור והוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ג) ושמואל אמר בבור בין מלפניו בין מלאחריו חייב שמואל לטעמי' דאמר להבלו וכש"כ לחבטו אלא היכי דמי לאחריו מקול הכרי' דפטו' כגון דנתקל בבור ונפל לאחורי הבו' ואפי' רב נמי מוד' דבבו' ברשותי' שחייב בין להבלו בין לחבטו וכמו דאמרינן התם אמר רב חסדא מודה רב בבור ברשותו דחייב משום דאמר ליה ממה נפשך אי בהבלא מית הבלא דידך הוא אי בחבטה מית חבטא דידך היא וא"כ לשיטת הירושלמי דאינו חייב רק בבור ברשותו א"כ לתוכו ודאי בין לפניו בין לאחריו חייב והא דתנן נפל לפניו מקול הכרי' חייב לאחריו מקול הכרי' פטור היינו דווקא חוצה לו וע"ז אומר חוצה לו לפניו חייב לאחריו פטור (כצ"ל):