נועם ירושלמי על בבא קמא ד:א:ה

שם ובירושלמי) תמן תנינן וכן ג' שהטילו לכיס פיחתו או הותירו כך הן חולקין אמר ר' בון נראין דברים כשנטלו מרגליות דיכול מימר לי' אילו לא עשרת (כצ"ל) דנרי שלי לא היית מזבין כלום (פי' אילולי עשרה דינרין שלי לא הי' יכול ליקח את המרגליות) אבל דבר שדרכו לחלק מביאין לאמצע וחולקין (פי' לפי המעות). אמר ר"א ואפי' דבר שדרכו לחלק דיכול מימר לי' את פרגמטי' דידך סגין כו' (פי' אפי' בדבר שדרכו לחלק נמי חולקין בשוה ולא לפי המעות):

והנה הפ"מ פי' דקאי אמתניתין אהא דתנן וכן ג' שהטילו לכיס פיחתו או הותירו כך הן חולקין ופ' דכך הןחולקין לפי מספר השותפין בשוה והוא דוחק מאוד דפירושא דמתניתין היינו שחולקין לפי המעות שיש לכל א' וכמו דאמרינן בכתובות (ד' צד) תנן פיחתו או הותירו כך הן חולקין ופירש"י לפי המעות וקשי' לשמואל דאמר השכר לאמצע) אלמא דפירושא דמתניתין היינו שחולקים לפי המעות:

[וכן הוא לפי הגירסא דכתובות (פ"י ה"ד) וכן שלשה שהטילו לכיס פיחתו או הותירו כך הן חולקין אמר ר' אלעזר הדא דאת אמר כשהי' הסלע חסירה או יתירה אבל לשכר ולהפסד כולן חולקין בשוה (והוא כמו דאמרינן בש"ס דילן בכתובות (ד' צ"ג) לא הותירו זוזי חדתי פחתו איסתרא דצינתא (פי' דכיון דישנו בעין נוטל כל א' בחשבון שהטיל) אבל לשכר ולהפסד כולן חולקין בשוה וקשי' ההן יהיב מאה דינרין וההן יהיב עשרה ואת אמר אכן חברי' אמרין יכול הוא מימר לי' על ידי מיני סלקת פרגמטי' כו' וא"כ מפרש הירושלמי נמי הא דתנן וכן ג' שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הם חולקין היינו לפי המעות ופי' הפ"מ בכל הסוגי' דוחק מאוד):

וע"כ נראה לי (שיש ט"ס וחילוף השורות) לפי הגירסא דהכא בירושלמי ולא קאי אמתני' דוכן ג' שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הם חולקין והא דגרסינן תמן תנינן וכן ג' שהטילו לכיס פחתו או הותירו כך הן חולקין צ"ל אח"כ וכמו שאבאר:

וכן צריך לגרוס אמר ר' בון כו' ולא קאי אמתניתין (והא שאומר תמן תנינן (צ"ל אח"כ וכצ"ל) אמר ר' בון נראין דברים כשנטלו מרגליות דיכול מימר לי' אילו לא עשרת דינרי לא הי' מזבין כלום אבל דבר שדרכו לחלק לא (כצ"ל) והאי מביאין לאמצע וחולקין (צ"ל אח"כ בדברי ר' אלעזר) אמר ר' אלעזר ואפי' בדבר שדרכו (ובכאן צ"ל) ומביאין לאמצע וחולקין) דיכול מימר ליה את פרגמטי' דידך סגין כו' עד דאת סליק לרומי אנא הפך ומתהפך בדידי כו' וע"כ אפי' בדבר שדרכו לחלק מביאין לאמצע וחולקין (והוא כמו דפליגי בש"ס דילן בכתובות (ד' צ"ג) אמר שמואל ב' שהטילו לכיס זה מנה וזה מאתים השכר לאמצע אמר רב מסתברא מילתי' דשמואל בשור לחרישה ועומד לחרישה אבל בשור לחרישה ועומד לטביחה זה נוטל לפי מעותיו וזה נוטל לפי מעותיו):