נועם ירושלמי על בבא קמא ד:א:ב

מתני' שור שנגח ארבעה וחמשה שוורים זה אחר זה ישלם לאחרון שבהם כו' האחרון אחרון נשכר דברי ר"מ ר' שמעון אמר שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום זה נוטל מנה וזה נוטל מנה כו' ובגמ' א"ר ינאי בא עליו ר' מאיר משני צדדין מה נפשך שלך הוא תנהו לי אינו שלך תנהו לי שאגבנו ולא כן אמר ר' אלעזר שמירת נזקין כשמירת קנין א"ל ר' יודן ומסרו לו לנזקין ואינו אלא כמשכון בידו (פי' שהוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' ל"ו) הכא במאי עסקינן כגון שתפסו ניזק לגבות הימנו ונעשה כשומר שכר לנזקין):