נועם ירושלמי על בבא קמא ב:ג:ב

(ה"ג) כיצד השן מועדת לאכול את הראוי לה כו' אכלה כסות או כלים משלם חצי נזק ר"ל אמר על הראשונה הושבה ר' יוחנן אמר על כולה הושבה הנה הפ"מ נדחק בזה ושגה בזה שהוא (ט"ס וצריך להיות) ר"ל אמר על כולה הושבה (פי' אפי' אסיפא דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכן אמרינן בש"ס דילן (ד' כ') וכן אמר ר"ל אכולה (פי' אפי' כסות וכלים נמי) ואזדא ר"ל לטעמי' דאמר ר"ל שתי פרות ברה"ר אחת רבוצה ואחת מהלכת בעטה מהלכת ברבוצה פטורה ר' יוחנן אמר על הראשונה הושבה וכצ"ל) וע"ז אומר מיחלפא שיטתי' דר"ל כו' בשם ר' הושעי' עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת (וא"כ לא ס"ל דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור) וע"ז משני תמן בשם ר' הושעי' הכא בשם גרמי' מילתא דר"ל אמר בעטה מהלכת ברבוצה פטור מילתי' דר' יוחנן אמר בעטה מהלכת ברבוצה חייב וכן הגיה בגליון:

אך מה שפי' אח"כ בירושלמי הוא דוחק (ע"כ נראה לי דהא דקאמר לא סוף דבר בעטה מהלכת ברבוצה או רבוצה במהלכת בעטה מהלכת במהלכת (פי' דכל מה דפוטר הוא רק מחמת דכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור אבל בלא"ה חייב דביעוט הוי שינוי ותולדה דקרן) וע"ז אמר ר' אמי לא אמר ריש לקיש אלא בעטה מהלכת ברבוצה פטורה אבל רבוצה במהלכת או מהלכת במהלכת חייבת תני ר' הושעי' כולה פטורה טעמא דר' הושעי' אין קרן ברה"ר (והגיה הפ"מ) אין זו קרן ברה"ר (או שצ"ל אין רגל ברה"ר) (פי' כיון שהולכין שוורים זה אחר זה ע"כ אם הפרה שאחרי' אינה יכולה להלוך כ"כ מחמת הפרה הראשונה ע"כ מבעטת היא וע"כ הוי אורחי' וכיון דהוי אורחי' א"כ הוי תולדה דרגל ופטור ברה"ר) (והא דתנן במתניתין הי' מבעטת או שהיו צרורות מנתזין מתחת רגליה ושברה הכלים משלם חצי נזק התם קאי על כלים אבל בפרות המהלכות זו אחר זו אפי' מבעטת נמי הוי אורחי') והוא כמו דאמרינן בב"ק (ד' י"ט) בעא מיני' רבי אבא בר ממל כו' הי' מהלכת במקום שאי איפשר לה אלא א"כ מנתזת ובעטה כו' כיון דאי איפשר לה אורחי' הוא או דילמא השתא מיהא מחמת ביעוט קא מנתזת כו']:

עוד (שם) רב אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין מה הקילו בשן שאכלה כו' הנה הפ"מ נדחק בזה הירושלמי [ע"כ נראה לי לבאר והוא דרב אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין (צ"ל פטורה) (ודלא כהפ"מ) (פי' שרב אומר עמדה ואכלה מפירות הצבורין פטורה פי' שסובר דעמדה ואכלה מפירות הצבורין הוי אורחי' וע"כ פטור ברה"ר) וע"ז אומר מה הקילו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת והוא (ט"ס וצ"ל] עומדת בין מהלכת דפטורה בר"ה משום דהוי אורחי' וזהו שהקילו בשן (פי' דפטור ברה"ר) אע"ג דהוי שינוי קצת וע"ז אומר חומר בקרן שבעטה מהלכת את העומדת והוא (ט"ס וצ"ל) עומדת את ההולכת (פי' דזהו קרן ברה"ר דחייבת) אבל שן שאכלה מפירות הציבורין פטור (פי' משום דזהו נמי אורחי' אע"ג דהוי שינוי קצת אעפ"כ לגבי שן לא הוי שינוי וכמו שכתב הרא"ש על בעל המאור (ד' כ') וכתב ומיהו כי מעיינית בי' שפיר דברי רב אלפס עיקר דבהמה שקופצת למקום גבוה ואכלה לאו שינוי הוא דאמר לעיל כיון דאורחה למיכל ליפתא אורחה נמי לסרוכי ולמיסק (פי' וע"כ אמר רב דפירות הצבורים בר"ה ועמדה ואכלה ואע"ג דהוי קצת ע"י שינוי אפ"ה פטורה בר"ה דלגבי שן אורחה בכך וכמו דאמרי' כיון דאורחא למיכל ל ליפתא אורחה לסרוכי ולמיסק) וע"ז אומר מה הקילו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת והוא (ט"ס וצ"ל) עומדת במהלכת דאפי' עומדת במהלכת נמי הוי אורחי' ופטור ברה"ר. אילפא אמר עמדה ואכלה מפירות הצבורין חייבת משום דלא הוי אורחי' מה הקילו בשן שאכלה מהלכת בין העומדת (והוא ט"ס וצ"ל) מה הקילו בשן שאכלה מהלכת בין מהלכת שזה הוי אורחי' וע"כ פטור בר"ה וע"ז אומר חומר בקרן שבעטה מהלכת את המהלכת דבקרן חייב אפילו מהלכת במהלכת.

והענין הוא דפליגי בזה שנחלק הרא"ש עם הבעל המאור וכמו שכתב הרא"ש בפ"ב דב"ק דהבעה"מ פירש הא דאמרינן בב"ק (ד' כ') מ"ש הלכה דאורחי' הוא עמדה נמי אורחי' הוא אמר רבא בקופצת (ופי' הבעה"מ דהטעם הוא משום דהוי שינוי). וע"כ אמר אילפא בהמה ברה"ר הלכה ואכלה פטורה עמדה ואכלה חייבת והא דעמדה מיירי בקופצת וע"כ הוי שינוי) וכתב ע"ז הרא"ש דאינו כמו שפירש הבעה"מ דבהמה שקופצת למקום גבוה ואכלה לאו שינוי הוא דאמר לעיל כמו דאורחי' למיכל ליפתא אורחי' נמי לסרוכי ולמיסק אלא הא דאילפא מיירי בקופצת דהוי חצר הניזק עי"ש וכן פליגי רב ואילפא בירושלמי דרב אומר עמדה ואכלה מפירות הצבורין פטורה משום דלא הוי שינוי לגבי שן דכיון דאורחי' למיכל אורחי' נמי להיות עומדת ואילפא סובר דהוי שינוי וע"כ חייבת בעמדה ואכלה משום דהוי כמו קרן ומה הקילו בשן שאכלה מהלכת במהלכת דאז הוי אורחי' לגמרי וחומר בקרן שבעטה מהלכת במהלכת דחייב