נועם ירושלמי על בבא קמא ב:א:ה

עוד שם ר' הושעי' רבה ור' יהודה נשיאה הוון יתבין עאל ר' בא בר ממל ושאל כשכשה בזנבה כגון אילין פירדתא מהו ולא אמרין לי' כלום (פי' דמיבעי' לי' אי הוי אורחי' ותולדה דרגל או דהוי משונה והוי תולדה דקרן א"ל ר' הושעי' דל כן מה אנן אמרין צריך שיהא תופס בזנבה (פי' דודאי אורחי' הוי ופטור ברה"ר דאלו"ה דהוי משונה א"כ צריך שיהי' תופס בזנבה אלא ודאי דהוי אורחי' ופטור בר"ה) וע"ז אומר הדא דתימר בשאין דרכה לכן אבל בשדרכה לכן צריך שיהא תופס בזנבה:

וע"ז אומר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בחצי נזק והנה הפ"מ נדחק בזה [ולי נראה דקאמר ומה פשיטא לון בנזק שלם ומה צריכא לון בח"נ (פי' דאם הוא אורחי' ודאי חיוב ברשות הניזק נזק שלם אלא דמיבעי' לי' בכשכוש יתירא אולי הוי משונה ותולדה דקרן וחייב חצי נזק ברה"ר או לא (פי' וזה שלא כהא דאמר תחילה אמר ר' אלעזר הטילה גללים משלם נזק שלם דאשמועינן מילתא אחריתא דאפי' חם נאמר דאורחי' הוא והוא כמו שאומר דל כן צריך שיהי' המקלוט בידו וא"כ הוי אורחי' וע"כ אף דהוי אורחי' והוי תולדה דרגל אעפ"כ אינו חייב רק חצי נזק וע"ז קאמר ר אלעזר דהטילה גללים משלם נזק שלם (פי' ברה"י דלח הוי צרורות) וח"כ אפי' כי הוי אורחי' נמי יש ספק דילמא אינו משלם רק חצי נזק וע"כ אומר ר"א דכיון דאתי מגופי' כגופי' דמי אבל הכא אין לספק בצרורות וע"כ אם הוא אורחי' משלם נזק שלם ברה"י אבל אם הוא משינה משלם חצי נזק כמו קרן ואם הוא אורחי' ודאי חייב נזק שלם ברה"י אבל בדר"א אף דהוי אורחי' אעפ"כ קא משמע לן דלא הוי צרורות דבצרורות אינו משלם רק חצי נזק אע"ג דהוי אורחי' קא משמע לן דחייב נזק שלם משום דכיון דאתי מגופי' כגופו דמי):