נועם ירושלמי על עבודה זרה ה:טו:ב

שם (הט"ו) מתניתין הלוקח כלי תשמיש מן העובד כוכבים את שדרכו להטביל יטביל להגעיל יגעיל ללבן באור ילבן כו' ובגמ' הלוקח כלי תשמיש מן העו"ג דברים שיודע שעושין בהם אוכל נפש כו' וכולן שהשתמש אע"פ שלא הגעיל כו' תני ר' הושעי' צרי' להטביל כהדא רבמי סליק עם ר' יודן כו' ושאלון כסף מן אילין דאוסינוס שאלין לר' ירמי' אמר צריך להטביל מפני שיצאו כו' ונכנסו לקדושת ישראל יצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעין ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לוקח אבל שואל מות מעתה אפי' כלים ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן:

והנה הפ"מ פירש מעתה נלמד דאפי' בכלים עשויין הדין כן דהא ר' יוחנן אמתניתין קאי וקתני הלוקח כלי כו' ואפי' בכלים דווקא לוקח אבל לא שואל. ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' הפ"מ וכן הי' ר' הושעי' נוהג כשהי' לוקח כלים מהן הי' מטבילן אבל לא בששאל כלי מהם) ופירושו דחוק מאוד:

ע"כ נראה לי שהוא ט"ס בירושלמי וכצ"ל כהדא רבמי סליק עם ר' יודן כו' ושאלון כסף מן אילין דאוסינוס שאלין לר' ירמי' אמר צריך להטביל לפי שיצאו כו' ונכנסו לקדושת ישראל ובכאן צ"ל מעתה אפי' כלים (פי' אם כלי' שאולין נמי צריך להטביל דהא במעשה דרבמי סליק עם ר' יודן הי' המעשה ששאלו מן אילין דאוסינוס ועשאום כלים ואמר ר' ירמי' דצריך להטביל התם שאלון כסף ועשאום כלים ע"כ איפשר לומר דצריך להטביל לפי שאומן קונה בשבח כלי וזהו דווקא מחמת ששאלום כסף ועשאום כלים אבל כלים גמורים אינו צריך להטביל בשאלה או שאפי' כלים גמורים נמי צריך להטביל אפי' אם שואל נמי (ועיין ברא"ש שכתב והנותן כסף לאומן עובד כוכבים לתקן לו כלי יש שרוצים לומר למ"ד אומן קונה בשבח כלי טעון טבילה ופליגי בי' אמוראים פרק הגוזל קמא (ד' צט) ובעל הלכות פסק כרב אשי דאמר אומן קונה בשבח כלי ורב אלפס פסק כרבא דדחי התם דכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי ואם כן הכא נמי בשאולין אם עשאן כלים אם אומן קונה בשבח כלי הוי כמו שלקח ועיין בירושלמי (פרק ט' דב"ק ה"ד) רב הונא אמר והוא שקבע בו מסמר האחרון כדי לזכות לכליו (ופי' הפ"מ דאם לא כן הי' פטור מלשלם משום דאומן קונה בשבח כלי וכמו דאמרינן בב"ק (ד' צ"ח) אמר רב אסי לא שנו אלא שנתן לחרש שידה תיבה ומגדל לנעוץ בהן מסמר ונעץ בהם מסמר ושיברן אבל נתן לחרש עצים לעשות שידה תיבה ומגדל כו' פטור מ"ט אומן קונה בשבח כלי וכן ביארתי בירושלמי (פ"ח דסנהדרין ה"ד) אמר ר' יוסי בר בון תיפתר דהות נסבת דיודין כו' וביארתי שם דהטעם משום דהאומן קונה בשבח כלי וע"כ הכא נמי אם שאל כסף ועשאם כלים הוי כלוקח כיון שאומן קונה בשבח כלי:

ע"כ צריך לגרוס בכאן מעתה אפי' כלים נמי (פי' אם כלים שאולין נמי צריך להטביל או רק בההיא עובדא דהת' ששאלו כסף וע"כ כיון שאומן קונה בשבח כלי ע"כ אמר ר' ירמי' דצריך להטביל אפילו בשאלה אבל לא בכלים גמורין):

ואח"ז צריך לגרוס יצא לחוץ ונלמד נפקין ושמעין ר' יעקב בר אחא כו' בשם ר' יוחנן לא שנו אלא לוקח אבל שואל מותר (פי' דבכלים גמורים אין צריך טבילה בשאלה) וע"ז אומר ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' ששאל כלים ונסתפק אם צריך טבילה או לא וע"כ לא הי' מטבילם לחוד דא"כ לא הי' יכול לברך) וע"כ זבין כלים ומטבילן (פי' שהי' לוקח עוד כלים בכדי שיוכל לברך על כל הכלים) וכמו שכתב הרא"ש בסוף ע"ג ומשכנתא בעי' היא ולא אפשיטא ועבדין לחומרא ומטבילן בלא ברכה או יקנה כלי אחר ויטביל שניה' ביחד ויברך וה"נ הי' ר' הושעי' זבין כלים ומטבילן (פי' ביחד עם שאולים כדי שיטבילם בברכה) ודו"ק: