נועם ירושלמי על עבודה זרה ה:יג:ב

שם (הי"ג) מתניתין יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהניי' רשב"ג אומר ימכר כולו לעו"ג חוץ מדמי יי"נ שבו ובגמ' א"ר יסא חד רבנן נפיק מבית וועדא אמר אתפלגון ר' יוחנן ור"ל חד אמר הלכה כרשב"ג וחד אמר אין הלכה כרשב"ג ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור ר' בון בשם רב מודין חכמים לרשב"ג בחבית בין חביות למכור כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו א"ר זירא קומי רבמי עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעין דו כן לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג או דילמא לא אתאמרת אלא מודה רשב"ג לחכמים א"ר יודן ידע הוה ר' זעירא דו כן אלא כאינש דשמע מלה ומקשה עלה:

והנה הפ"מ כתב דמודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור כולו בהנאה וטעמא דהיין מכשיר להתבשיל שהוא יפה לאכילה וכבר ביארתי לעיל (פ"ג ה"ו) דיין בתבשיל הוא פוגם רק אי נותן טעם לפגם אסור א"כ כיון שהוא מין בשאינו מינו א"כ טעמו נרגש וכיון שטעמו נרגש ע"כ אסור למכור לעו"ג חוץ מדמי יי"נ שבו אך אי נותן טעם לפגם שרי א"כ הוא בודאי מותר:

וע"ז אמר ר' בון בשם רב מודים חכמים לרשב"ג (פי' שהביא ברייתא דמודי רשב"ג לחכמים ביין לתבשיל שהוא אסור. אך רב אומר דלא איתמר אלא מודים חכמים לרשב"ג בחבית בין החביות למכור כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו אבל לא שמודה רשב"ג לחכמים ביין בתבשיל שהוא אסור דהא כיון שהוא נותן טעם לפגם שרי

וע"ז אמר ר' זעירא קומי רבמי עד דלא איתאמרת הדא מילתא לא הוינן ידעין דו כן לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג (פי' בחבית בין החביות) אבל לא ביין לתבשיל מפני בהוא פוגם) או דילמא לא אתאמרת אלא מודי רשב"ג לחכמים (פי' ביין לתבשיל שהוא אסור ואיפשר דסבר כר"מ דנותן טעם לפגם אסור וא"כ אין ראי' דלא איתאמרת מודה רשב"ג לחכמים) א"ר יוחנן ידע ר' זעירא דו כן (פי' דידע דאתאמרת מודה חכמים לרשב"ג ולא דמודה רשב"ג לחכמים אלא כאינש דשמע מלה ומקשי עלה (פי' כר' זירא אמר שאפי' לא אתאמרת הוינן ידעין שמודה רשב"ג לחכמים דאי מודה רשב"ג לחכמים יש להקשות דהא נותן טעם לפגם שרי ע"פ אמר דאי לא אתאמרת נמי ידע דמודין חכמים לרשב"ג אבל מ"מ אינו מוכרח דהא איפשר לומר כמ"ד נותן טעם לפגם אסור וע"כ צריך לומר דר' זירא ידע דאתאמרת מודים חכמים לרשב"ג וא"כ לפי מה שביארתי אדרבא מוכח מזה דיין בתבשיל הוא נותן טעם לפגם):

[ועוד איפשר לומר דביין לתבשיל אסור למכור לעובד כוכבים חוץ מדמי יי"נ שבו דחיישינן שמא ימכרנו לישראל וכמו שכתב הר"ן הביאו התוי"ט (פ"ג דעבודת כוכבים מ"ט) דהא דתנן תבשיל שנתבשל בקליפי ערלה ידלק ונא דימכר חוץ מדמי איסור שבו היינו דווקא בתבשיל שהוא נאכל כמו שהוא חי כו' וע"כ ידלק וה"נ מודה רשב"ג לחכמים דאסור למכיר כולו לעו"ג חוץ מדמי איסור שבו דילמא ימכור לישראל וכמו דאיתא בירושלמי (ספ"ג דעבודת כוכבים) אמר ר' חגי כד נחתית כו' ר' יעקב בר אחא יתיב מקשה נטל הימנה כרכר אסור בהנאה ארג בו את הבגד כו' ותנינן ימכר כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו אמר ר' יעקב חגי קשיתא כו' מאי כדון תמן אין דרך בני אדם ליקח מן העו"ג ברם הכא דרך בני אדם ליקח מן העו"ג ומה שאמר ר' זירא שבודאי לא אתאמרת אלא מודין חכמים לרשב"ג ולא מודה רשב"ג לחכמים הוא מפני שהוא נותן טעם לפגם בתבשיל וכמו שביארתי]: